לאפה

לאפה (בערבית: لَفَّة; תעתיק מדויק: לאפה) היא לחם שטוח ודק, בצורת עגול שדמוי רדיד בצק. המקור המדויק שלה לא ברור, כי סוגים דומים נפוצים במזרח התיכון ובמערב אסיה.

המרכיבים הבסיסיים הם קמח, מים וקורטוב מלח. הלאפה נאפית בטאבון (תנור מסורתי לאפייה) בחום גבוה ובאש גלויה. בישראל קיימות שתי גרסאות נפוצות: פיתה עיראקית, עבה יותר וכוללת שמרים (שמרים = חומר שמרים העוזר לבצק לתפוח), ופיתה דרוזית, דקה יותר וללא שמרים.

בעגה בירושלמית קוראים לה אֶשׁתַּנּוּר (גם אַשְׁתַּנּוּר). יש שתי הצעות לשם: אחת מקשרת לחום ולעשן של הטאבון, והשנייה מבוססת על הביטוי הערבי עיש תנור (לחם תנור). בתימן קוראים לה סלוּף או גלוב.

לאפה משמשת לעטיפת מאכלים כמו חומוס, פלאפל ושווארמה. בניגוד לפיתה שהיא בדרך כלל כיס (כיס = חלל פנימי), הלאפה לא יוצרת כיס; מניחים עליה את המילוי ומגלגלים אותה. לבנה (ממרח גבינה סמיך) היא דוגמה למזון שנהוג לעטוף בלאפה יותר מאשר בפיתה.

הפיתה הדרוזית היא פיתה שטוחה וגדולה, נאפית בטאבון או על סאג' (סאג' = מחבת קעורה/שטוחה חמה). מקורה בעדה הדרוזית, אך היא נפוצה גם במטבח הים-תיכוני ובמזרחי. כמו הלאפה, גם היא אינה יוצרת כיס ומשמשת לעיטוף מזון. נהוג למרוח עליה לבנה או חומוס. במקומות מסוימים מציעים גם ריבות, דבש או ממרח שוקולד. בכפרים דרוזיים אפשר לקנות אותה בדוכנים ובמסעדות.

לאפה היא לחם שטוח ודק. היא עגולה ונראית כמו רדיד בצק.

המרכיבים פשוטים: קמח, מים וקורטוב מלח. אופים אותה בטאבון (תנור מסורתי) בחום גבוה.

יש שתי גרסאות נפוצות בארץ. אחת עבה עם שמרים (שמרים = מה שעוזר לבצק להתנפח). השנייה דקה וללא שמרים.

לאפה לא יוצרת כיס (כיס = חלל בתוך הלחם). שמים עליה את המילוי ומגלגלים אותה. יאכלו בה חומוס, פלאפל ושווארמה. לבנה (ממרח גבינה) נוטה להיות בעטיפות לאפה.

הפיתה הדרוזית גדולה ושטוחה. אופים אותה בטאבון או על סאג' (מחבת חמה). היא גם לא יוצרת כיס. שמים עליה חומוס או לבנה. אפשר למצוא אותה בדוכנים ובמסעדות בכפרים דרוזיים.