לואיס פריי ריצ'רדסון (11.10.1881, 30.9.1953) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ופסיכולוג בריטי. הוא נולד בניוקאסל למשפחה קווייקרית. ענייניו העיקריים היו מטאורולוגיה (חיזוי מזג אוויר), חקירת זרימות טורבולנטיות, ושימוש בכלים מתמטיים לניתוח מלחמות.
ריצ'רדסון היה הצעיר מבין שבעה. בגיל 12 נכנס לפנימייה קווייקרית, ואחר כך למד בקולג' של אוניברסיטת דורהאם. סיים תואר ראשון בקיימברידג' ב-1903. בהיותו בן 47 קיבל דוקטורט בפסיכולוגיה מתמטית מאוניברסיטת לונדון.
עבודתו המקצועית נעה בין מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מטאורולוגיה ופסיכולוגיה. ב-1912 הגיש פטנטים לגילוי קרחונים באמצעות גלי הד, וב-1926 נבחר לחבר החברה המלכותית.
כנצר למשפחה קווייקרית ריצ'רדסון היה פציפיסט, אדם שסירב לשרת בצבא. בזמן מלחמת העולם הראשונה קיבל פטור ושלח שירות באמבולנס של אגודת הידידים בין 1916 ל־1919. עמדותיו אילצו אותו לעזוב משרות אקדמיות מסוימות ופגעו בקריירה שלו; לאחר שהבין שחלק מעבודתו יכול לשרת תכנון נשק כימי, נמנע מפרסום והשמיד חלק מממצאיו.
ריצ'רדסון הציע לחזות מזג אוויר על ידי פתרון משוואות דיפרנציאליות, משוואות המתארות שינוי בזמן ובמרחב. ב-1922 פרסם את Weather Prediction by Numerical Process, כשהחישובים המהירים שנחוצים עדיין לא היו זמינים. הוא תאר את הרעיון במטפורה ארוכה של "תיאטרון חישובים" שבו קבוצות מחשבים אנושיים עובדות יחד כדי לחשב את מזג האוויר. מאוחר יותר פותחו שיטות על שמו: אקסטרפולציית ריצ'רדסון ואיטרציית ריצ'רדסון לפתרון משוואות נומריות.
הוא חקר גם זרימה טורבולנטית (תנועה מורכבת של נוזלים או גזים) ותיאר מספר שקשור להתנהגות הזרימה, שנקרא כיום מספר ריצ'רדסון.
ריצ'רדסון יישם משוואות ודעיכת הסתברות כדי להבין מרוצי חימוש ומלחמות. ב-Arms and Insecurity (1949) הציע מודל למרוץ חימוש בין שתי מדינות בעזרת מערכת משוואות שתארה את קצב ההתחמשות.
ב-Statistics of Deadly Quarrels (1950) אסף בסיס נתונים של 315 מלחמות בין 1815 ל-1945, וקידד אבדות לפי סקאלה לוגריתמית (מדד שמקטין טווחים רחבים). מהממצאים:
- פרוץ וסיום המלחמות נראה כהתרחשות אקראית מסוג פואסון, כלומר בכל רגע קיימת הסתברות לפרוץ מלחמה שלא תלויה בהיסטוריה הקצרה.
- מספר החללים בכל מלחמה עלה בממוצע בתקופה זו, עם שיא במלחמת העולם השנייה.
- התפלגות החללים לפי מלחמה היא בעלת "זנב כבד" (חוק חזקה), כלומר יש סיכוי קטן אך לא נעלם למלחמות מאוד קטלניות. משמעות הדבר היא שמלחמות ענקיות הן נדירות אך אפשריות.
- ריצ'רדסון מצא שרוב הזמן הסך הגולמי של החללים בא לידי ביטוי גם בעבירות פליליות שוטפות, אך גם שמיעוט המלחמות הגדולות גורם לרוב ההרוגים הכולל.
הוא בדק גורמים כמו סחר ושפה משותפת, אך לא מצא השפעות ברורות; מחקרים מאוחרים תמכו בתפקיד הסחר בהפחתת סיכוי למלחמה.
ריצ'רדסון גילה שסוכנויות שונות מדדו באופן שונה את אורך הגבול בין מדינות. הוא תאר מתמטית כיצד אורך הגבול גדל כשמשתמשים בסרגל קצר יותר. תוצאה זו נקראת אפקט ריצ'רדסון, והיא קושרה מאוחר יותר לעבודה של בנואה מנדלברוט על פרקטלים ו"פרדוקס קו החוף".
ב-1909 נישא לדורותי גארנט. הם אימצו שני בנים ובת בשנות ה־20. אחיינו רלף ריצ'רדסון היה שחקן תיאטרון ידוע; ג'וליאן האנט, קרוב משפחה של רעייתו, היה מטאורולוג בולט.
מוענקת מאז 1997 מדליית לואיס פריי ריצ'רדסון על ידי EGU. ב-2000 זכה בנואה מנדלברוט בפרס זה. קיימים גם המוסד על שמו (Richardson Institute) מאז 1959, ופרס הישג חיים על שמו המוענק משנת 2001; זוכה בולט ב-2016 היה הפוליטכלכלן פול קולייר.
ריצ'רדסון מוזכר ברומן Stand on Zanzibar, שם מופיע רעיוןיו לגבי סטטיסטיקה של מלחמות.
לואיס פריי ריצ'רדסון (1881, 1953) היה מדען בריטי. הוא עבד במתמטיקה, פיזיקה ובחיזוי מזג אוויר. מטאורולוגיה זה חיזוי מזג אוויר.
הוא נולד בניוקאסל וגדל במשפחה קווייקרית. למד בבתי ספר ובראשם קינגס קולג' בקיימברידג'.
ריצ'רדסון חשב על דרך לחזות מזג אוויר על ידי פתרון משוואות. משוואה היא משפט שמציג איך דבר משתנה. ב-1922 פרסם רעיון זה, אך המחשבים המודרניים לא היו אז זמינים.
הוא גם המציא רעיונות לשיפור חישובים וניסה למצוא קרחונים בים בעזרת גלי הד (רעיון דומה לסונאר).
ריצ'רדסון היה פציפיסט. פציפיסט זה מישהו שסירב להלחם. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבד בצוות אמבולנס ועזר לפצועים.
הוא חקר מלחמות בעזרת מספרים. ב-1949 כתב ספר על מרוצי חימוש. ב-1950 אסף נתונים על 315 מלחמות בין 1815 ל-1945. הוא גילה שני דברים חשובים:
- המלחמות נראות כאילו הן קורות באופן אקראי, בלי חוק פשוט שאומר מתי יתחילו.
- יש צורות שבהן מעט מלחמות מאוד גדולות גורמות להרבה הרוגים. זה אומר שמלחמות גדולות נדירות, אך אפשריות.
הוא גם גילה שאם מודדים גבול או חוף עם סרגל קצר, האורך נראה ארוך יותר. זה קשור לרעיון של פרקטל, צורה שחוזרת על עצמה בקנה מידה שונה.
ב-1909 נשא לדורותי גארנט. הם אימצו שלושה ילדים בשנות ה־20.
קיימת מדליה על שמו שמוענקת למדענים מאז 1997. יש גם מכון שלום שנקרא על שמו מאז 1959.
הוא מופיע בספר מדע בדיוני בשם Stand on Zanzibar.