ליזין

ליזין (Lysine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. תאי הגוף שלנו לא יודעים לייצר אותה, לכן היא חומצת אמינו חיונית, יש לקבלה מהמזון.

שרשרת הליזין כוללת ארבע קבוצות מתילן (קבוצות של אטומי פחמן ומימן) וקבוצת אמין בקצה (חלק כימי שמכיל חנקן). קבוצת האמין נוטה לקלוט פרוטון ולהפוך ליון חיובי (+NH3), ולכן ליזין היא אחת משלוש חומצות האמינו הבסיסיות. בסביבה עם pH נייטרלי של 7 קבוצת האמין אכן מופיעה בצורה המטענת החיובית.

ליזין נמצאת בעיקר במזונות עשירים בחלבון. המקורות החשובים הם בשר בקר, דגים, עוף, חלב וביצים. גם קטניות כמו סויה וחומוס מספקות ליזין.

חוסר ליזין בתזונה עלול לגרום למחסור בניאצין (ניאצין הוא ויטמין מקבוצת B). תופעות שנקשרות למחסור בליזין כוללות עייפות, חוסר תיאבון ולעיתים אבנים בכליות. חלק מהבעיות נובעות מהצורך בליזין לייצור נוגדנים, שהם חומרים שעוזרים למערכת החיסון. תוספת ליזין במזון משמשת כדרך טיפול במחלת ההרפס, לעיתים יחד עם דיאטה דלה בארגינין (חומצת אמינו אחרת).

ליזין היא חומצת אמינו. חומצת אמינו היא חומר שבונה חלבונים בגוף. הגוף שלנו לא יכול לייצר ליזין. לכן צריך לאכול אותה במזון.

ליזין בנויה כשרשרת ויש לה חלק שנקרא קבוצת אמין. קבוצת אמין היא חלק שיכול לקלוט חלק קטן שנקרא פרוטון. כשהיא מקבלת פרוטון, היא נשארת בעלת מטען חיובי.

מוצאים ליזין במזונות עתירי חלבון. דוגמאות חשובות: בשר, דגים, עוף, חלב וביצים. גם קטניות כמו חומוס וסויה מכילות ליזין.

אם לא אוכלים מספיק ליזין, עלול להיווצר חסר בניאצין. ניאצין הוא ויטמין ממשפחת B. חסר בליזין יכול לגרום לעייפות וחוסר תיאבון, ולעיתים לבעיות בכליות. ליזין עוזרת גם למערכת החיסון. לעתים נותנים תוספת ליזין לטיפול בהרפס, וגם ממליצים לאכול פחות ארגינין (חומצת אמינו אחרת).