ליל הגשרים התקיים בליל י"ח בסיוון תש"ו (16, 17 ביוני 1946). זאת פעולה מתואמת של הפלמ"ח, הזרוע המגויסת של ההגנה (ארגון צבאי יהודי בתקופת המנדט הבריטי), במסגרת תנועת המרי העברי, קבוצת בני-מעמד שעבדו נגד מדיניות בריטית בארץ. במבצע הותקפו בו־זמנית 11 גשרים בגבולות ארץ ישראל. תשעה גשרים הושמדו, אחד ניזוק קשה ואחד לא נפגע. בפיצוץ בגשר א-זיב נהרגו 14 לוחמים מהכוח התוקף. בשאר האתרי הפעולה לא היו נפגעים לכוחות הפלמ"ח.
הרעיון לפגוע בגשרים כדי לנתק את צירי האספקה הונח על ידי יגאל אלון. תכנון המבצע הוטל על דב צסיס. המטרה הייתה לחסום קישורים בין ארץ ישראל לשכנותיה תוך פגיעה בנתיבי אספקה בריטיים, בעזרת פיצוץ 11 גשרים מרכזיים.
התכנון החל בינואר 1946. המבצע נדחה כמה פעמים מטעמי מדיניות, בין היתר בגלל ביקורת הוועדה האנגלו‑אמריקאית והמתנה לתגובת בריטניה. כמה גשרים ומעברים הוצאו מראש מהרשימה, כדי לא לפגוע במפעלים ובאנשים שהובטחו להם בטחון.
במה preparatifs נאספו פרטים רבים על הגשרים. בוצעו סיורים ותצפיות, נבדקו נתיבי הגעה ונסיגה ונלקחו תוכניות הגשרים כדי לתכנן היצמדות המטענים. החומר הנפץ הובא בעיקר ממחסני סולל בונה. מכיוון שרצו לפוצץ את כל הגשרים באותו ליל, נדרש תיאום מדוקדק בין הכוחות, וכמויות הנפץ הגדולות דרשו הכנות לוגיסטיות וכוחות גדולים.
המועד הוקבע לאחר הצהרת שר החוץ הבריטי ארנסט בווין (12 ביוני) על סירוב חלקי לכך לאפשר עליית 100,000 יהודים. תנועת המרי העברי רצתה להראות שמהלכים כאלה עלולים לגרור עלויות צבאיות וכספיות על הבריטים, וכי המאבק נמשך.
מקורית הפעולה תוכננה ללילה ללא ירח, כדי להימנע מגילוי. הדרג המדיני דרש לבצע את המבצע דווקא בלילה של ירח מלא. ההחלטה הזו עוררה חשש מפקודות שטח בגלל חשיפת הכוחות.
בין היעדים המרכזיים פעלו כוחות הפלמ"ח על גשרים בצפון, במזרח ובדרום:
- גשרי מטולה (צפון‑מערב וצפון‑מזרח), פוצצו על ידי גדוד השלישי.
- גשר בנות יעקב על הירדן, הושמד.
- גשר אל‑חמה (חמת גדר) על הירמוך, הושמד; זה היה הגשר הארוך ביותר בארץ אז.
- גשר שייח' חוסיין על הירדן, הושמד.
- גשר אדם (דמיה) על הירדן, מטען שהוצמד פוצץ מאוחר יותר, והגשר נהרס; קצין בריטי נהרג בעת ניסיונו לפרקו.
- גשר אלנבי על כביש ירושלים, עמאן, הושמד; הכוח חזר בסירה ובנסיעה רגלית.
- גשר מסילת הרכבת ונמוש ליד נחל הבשור, ציר עזה, רפיח, הושמדו.
- גשרי א-זיב (מסילת ברזל וכביש), בפיצוץ ברכבת בא-זיב נהרגו 14 לוחמים מהכוח התוקף, ואילו גשר הכביש לא נפגע בגלל נסיגה מוקדמת.
ברוב הפעולות נפתחה אש על הכוחות, אך הנסיגות עברו ברוב המקרים ללא נפגעים כבדים.
פעולת ליל הגשרים יצרה נתק זמני של נתיבי אספקה בריטים והוכיחה יכולת מבצעית של ההגנה והפלמ"ח לבצע משימות מסובכות. הבריטים ערכו חיפושים רבים אחר מבצעי הפשיטות. בערים ובקיבוצים נעצרו ומנוטרלים עשרות חשודים. בתגובות הבריטיות בעקבות הפעולה נהרגו ארבעה יהודים, נפצעו 18 ומעל ל‑100 נעצרו.
הבריטים תכננו ושמו בהמשך לפועל מבצע גדול יותר, "מבצע אגאתה", שפורסם ב‑29 ביוני וקיבל בכינויים מקומיים את השם "השבת השחורה".
הנזק הכלכלי להערכת ההגנה הוערך בכ‑250,000 לירות ארץ‑ישראליות. המבצע גם חיזק את המוניטין התקשורתי והבינלאומי של תנועת המרי העברי.
ליל הגשרים סימן העלאת מדרגה בפעילות המחתרת. המבצע הפתיע בממדי התיאום: 11 יעדים במקביל, יעדים מרוחקים מחיסול העפלה, והפעלת כוחות גדולים עם מטעני נפץ מרוכזים. הפעולה הוכיחה שיכולות ההגנה והפלמ"ח כוללות גם פגיעה במטרות אסטרטגיות רחבות היקף.
האירוע נזכר בשירים, בספרות ובקולנוע. מקרים כמו מציאת קברי האחים של הלוחמים בא-זיב זכו לתיעוד בסרטים ובטקסים ממלכתיים, ונחשבים לחלק מהזיכרון הציבורי של אותה תקופה.
ב־16, 17 ביוני 1946 נערכה פעולה גדולה בשם "ליל הגשרים". הפלמ"ח (יחידה כללית של ההגנה) תקף 11 גשרים בלילה.
חלק מהגשרים הופוצצו והשיבשו את דרכי האספקה של הבריטים. תשעה גשרים הושמדו. גשר אחד ניזוק קשה. גשר אחד לא נפגע.
הרעיון הגיע מאנשי הפלמ"ח. תכננו את המתקפה חודשים מראש. אספו מידע, תוכניות הגשרים וחומר נפץ. רצו לבצע את כל הפיצוצים באותו לילה.
הפעולה תוזמנה לאחר שממשלת בריטניה הודיעה על החלטה קשה בנוגע להגירה. ההנהגה רצתה להגיב מהר.
בין הגשרים היו גשרים בצפון, על נהר הירדן ובדרום, כולל גשרי מטולה, גשר בנות יעקב, גשר אל‑חמה וגשר אלנבי. באחד המקרים, בא‑זיב, היו הרוגים: 14 לוחמים נהרגו בפיצוץ הרכבת.
הפעולה גרמה לשיבוש דרכי אספקה ולפעולות חיפוש של הבריטים. בעקבותיה נעצרו אנשים ונגרם נזק כספי. בתגובה ערכו הבריטים מבצע גדול אחר, שנקרא "השבת השחורה".
ליל הגשרים הראה שהפלמ"ח יכול לתכנן פעולות גדולות ומתואמות. הפעולה נזכרת בטקסים ובסרטים כמקרה חשוב בהיסטוריה של אותה תקופה.
תגובות גולשים