לפקח ולהעניש

״לפקח ולהעניש: הולדת בית-הסוהר״ (בצרפתית: Surveiller et Punir: Naissance de la Prison) הוא ספרו של הפילוסוף מישל פוקו. הספר התפרסם ב-1975 בהוצאת גלימאר, ובמהדורה העברית אצל רסלינג ב-2015. הוא נחשב לאחת העבודות החשובות של פוקו.

פוקו מתחקה אחרי השינויים בדרך שבה חברות מענישות פושעים. הוא בוחן את התהליכים החברתיים והתאורטיים שעיצבו את השינוי בשיטות הענישה ובמערכת הכליאה במערב המודרני. עבודתו מתבססת בעיקר על מסמכים מגנזכים צרפתיים, אך המסקנות נוגעות לחברות מערביות בכלל.

פוקו שואל כיצד נוצרו התנאים לטכנולוגיות הכוח (שיטות השלטון והפיקוח). הוא בוחן את המעבר מעינוי גופני פומבי בעבר, לכליאה שקטה ותיקון בפועל בהווה. פוקו לא מבטל את תפקידם של רפורמיסטים הומניטריים, אך הוא טוען שהמהפכה בענישה היא תוצאה של שינויים תרבותיים עמוקים.

הוא מתמקד בשיטות הענישה, בשכלול הפיקוח על גוף הפושע ובשאלות של כוח/ידע. כוח/ידע הוא הכינוי לקשר בין מי שמחזיק במידע לבין היכולת לשלוט ולסדר אנשים.

הספר מחולק לארבעה חלקים: עינויים, ענישה, משמוע ובית כלא.

פוקו פותח בהקבלה בין העינוי הציבורי האלים ובין כללים שיטתיים לבית הכלא בתחילת המאה ה-19. הוא מתאר את מקרה רובר-פרנסואה דאמיין, שהורשע בניסיון לרצוח את לואי ה-15 בסוף המאה ה-18. הפעמיים האלה מראות כיצד בתוך פחות ממאה שנים השתנה אופן הענישה באופן דרמטי.

פוקו טוען שהעינוי הפומבי היה יצירה תיאטרלית ששירתה מטרות חברתיות. מטרה אחת הייתה להראות את אלימות הפשע על גופו של העבריין, כדי שיותר אנשים יראו וייראו.

הספר עורר פיתוחי מחקר רבים והמשיך לעורר דיון בקרב חוקרים ואמנים.

״לפקח ולהעניש: הולדת בית-הסוהר״ הוא ספר של מישל פוקו. הספר יצא ב-1975. יש מהדורה בעברית מ-2015.

פוקו בודק איך חברות הענישו אנשים שעברו על החוק. הוא מראה איך ענישה השתנתה במערב. פעם היו עינויים פומביים. היום יש בתי כלא.

פוקו שואל איך עברנו ממכות ופומביות לכליאה שקטה. הוא כותב שחלק מהשינוי קשור גם לדרכים של שליטה ופיקוח. פיקוח זה מעקב ובקרה על אנשים.

הספר מחולק לארבעה חלקים: עינויים, ענישה, משמוע ובית כלא.

פוקו מספר על עינוי פומבי של רובר-פרנסואה דאמיין. המקרה קרה בסוף המאה ה-18. פוקו משווה אותו לכללים לבתי כלא בתחילת המאה ה-19. ההשוואה מראה שינוי גדול במהירות.

בספר יש השפעה על חוקרים ואמנים רבים.