מאיה

בני המאיה היו קבוצה של עמים ילידים במרכז אמריקה. הם חיו באזורים של היום: מקסיקו, גואטמלה, בליז, הונדורס ואל סלוודור. התרבות שלהם פרחה במשך אלפי שנים והגיעה לשיאה בין המאה ה-3 למאה ה-9 לספירה. בשיא התקופה חיו כ-14 מיליון בני מאיה.

המאיה הופיעו כבר סביב 1800 לפנה"ס. הם התיישבו בחצי האי יוקטן והתפתחו מתקופת הטרום-קלאסית עד לתקופה הקלאסית (המאה ה-3 עד המאה ה-9). הממלכות שלהם היו עירוניות ומחולקות לעיר-מדינה עם מרכזים פוליטיים ודתיים. הם פיתחו חקלאות מתקדמת, במיוחד גידול תירס (דגן מרכזי), ורשתות מסחר בין ערים.

העירוב הארכיאולוגי מראה ערים גדולות כמו טיקאל, צ'יצ'ן איצה, פלנקה וקופאן. במאה ה-9 החלה דעיכה ונטישת ערים. הסיבות לשקיעה נחקרות ומוזכרות כמה גורמים: מרידות פנימיות כנגד מעמד הכוהנים, תקופות בצורת קשות שמנעו מים לחקלאות, שריפת יערות ופגיעה באדמה שגרמו לדלדול היבולים, ולסכסוכים צבאיים בין ערים.

בשנים 1530, 1546 כבשוהם הספרדים ורבים הומרו לנצרות. עם זאת, המאיה קיימים גם היום, ויש מיליוני דוברים של שפות המאיה.

הדת שלטה בחיי היומיום. מקדשים נבנו כפירמידות מדרדרות. האמינו בהרבה אלים שקשורים לטבע. היו טקסים שכללו גם קורבנות, ולעיתים קורבנות אדם, חלק מהאירועים הללו היו חלק מטקסים דתיים. מחקר DNA מראה שמספר קורבנות היו נערים ותאומים.

החברה נחלקה לשלושה מעמדות עיקריים: אצולה (כולל כוהנים ומנהיגים), פשוטי העם (חקלאים ובעלי מלאכה), ושבויי מלחמה שלעיתים נחשבו נבחרים לטקס.

המיתוס המרכזי מסביר שחמש פעמים ניסו האלים לברוא את האדם. הבריאה החמישית נעשתה מדם ותירס, והאדם שנוצר נקרא "איש התירס". לוח המאיה מסתיים ב-21 בדצמבר 2012, אך רוב החוקרים מסבירים שזהו סיום מחזור בלוח ולא חזיון של חורבן.

כתב המאיה מורכב מסימנים רבים. הוא משלב תמונות עם סימנים שפונטים (עיצורים וקולות). מספרים נשמרו בשיטת בסיס-20 (כל 20 יחידות). הספריות שלהם נשרפו ברובן בידי הספרדים, ושורדו מעט כתבונות ידיים כמו ה"פופול ווך".

אמנות המאיה כוללת פיסול, תבליטים, קרמיקה, ריקוד ומוזיקה. סטלות (מצבות) ותבליטים תיעדו מלכים, טקסים ואסטרונומיה. כלי נגינה כללו חלילים, תופים ורעשנים.

המקדשים נבנו כפירמידות מדרדרות. היו גם ארמונות, מצפיי כוכבים ומגרשי משחק כדור שנקראו pitz. תצפיות אסטרונומיות שימשו לתזמון חקלאי וטקסים.

ילדים עזרו במשפחה ובקהילה. למדו ערכי עבודה וכיבוד הזקנים. בגיל ההתבגרות נערכו טקסים והילד נחשב לבוגר לאחריהם.

המאיה פיתחו שימושים רבים בקקאו (פולי שוקולד). הם הכינו משקאות עם קקאו, תבלינים ודגנים. פולי הקקאו שימשו גם כסוג של מטבע בקנייה ובעסקאות.

האסטרונומיה הייתה מתקדמת מאוד. המאיה ידעו למדוד את אורך השנה בדיוק גדול. הם ניתחו ליקויים ורשמו אותם. לוחות זמן מרכזיים כוללים את הצולקין (260 יום) ואת המניין הארוך ששימש לחישוב תקופות היסטוריות. הידע שימש לקביעת עונות זריעה וטקסים.

בתקופה העתיקה בתקן טיקאל נבנו מערכות טיהור מים עם מינרלים כמו זאוליט. זה דומה לשיטות טיהור מודרניות.

הרפואה התבססה על שמאניזם (ריפוי רוחני) ושימוש בצמחים. צמחים כמו פלפלים, אבוקדו, דבש וקקאו שימשו לטיפולים. השמאנים שרו וביצעו טקסים כדי לשקם את החולה לפי אמונתם.

בני המאיה חיו במרכז אמריקה. הם בנו ערים גדולות ופירמידות.

המאיה קיימים אלפי שנים. הם גדלו בין המאה ה-3 למאה ה-9 לספירה. הממלכות שלהם כללו ערים כמו טיקאל וצ'יצ'ן איצה. בהמשך חלק מעריהם ננטשו. חוקרים חושבים שזה קרה בגלל בצורת (חוסר גשם), ירידת יבולים ועימותים.

המאיה האמינו בהרבה אלים. הם בנו מקדשים על פירמידות. היו טקסים שכללו קורבנות. החברה הייתה מחולקת למנהיגים וכוהנים, פשוטי עם, ולעתים שבויים.

במיתוס שלהם האלים ניסו לברוא את העולם חמש פעמים. האנשים הנוכחיים נבראו מתירס (דגן). ה‎21 בדצמבר 2012 היה סוף מחזור בלוח שלהם, ולא סוף העולם.

המאיה כתבו בירוגליפים (כתב-תמונות). הרבה מהספרים שלהם נשרפו, אך שרדו כמה כתבים חשובים.

הם עשו פסלים, תבליטים, קרמיקה ומוזיקה. הם בנו פירמידות מדרדרות, ארמונות ומגרשי כדור.

ילדים עזרו במשפחה. היו להם שמות לפי יום הלידה. בגיל ההתבגרות נערכו טקסים שהופכים אותם לבוגרים.

המאיה גידלו קקאו (צמח ממנו מכינים שוקולד). קקאו היה חשוב גם בכלכלה שלהם.

המאיה היו מציינים כוכבים וחישבו ימים בדיוק רב. הם השתמשו בלוחות זמן כדי לדעת מתי לזרוע.

בטיקאל בנו לפני כ-2,000 שנה מתקני טיהור מים עם מינרל שנקרא זאוליט.

הם השתמשו בשמאנות (ריפוי רוחני) ובצמחים כמו פלפלים, אבוקדו, דבש וקקאו לטיפולים.