מועצה אזורית עמק המעיינות שוכנת בעמק בית שאן, ליד גבול ישראל, ירדן, בין בקעת הירדן, הגלבוע והגליל התחתון. ועדת השמות שינתה את שמה ל"עמק המעיינות" ביוני 2008. ראש המועצה מאז 2024 הוא איתמר מטיאש.
שטחי המועצה מתפרסים על עמק בית שאן, חלקים מעמק חרוד והר הגלבוע. השטח ברובו מישורי ונחצה על ידי נחלים רבים, ביניהם נחל הקיבוצים ונחל חרוד. באזור יש מעיינות רבים, רובם מים מלוחים שלא מיועדים לשתייה. עם זאת, מי המעיינות משמשים אספקת מים לשתייה ולהשקיה, והמועצה אינה משתמשת במי הכנרת.
הבקעה מאוכלסת מאז העת העתיקה. בתקופה העות'מאנית רוב התושבים היו מוסלמים, והעיירה ביסאן (בית שאן) שימשה שוק מרכזי. ראשית ההתיישבות היהודית החלה בראשית המאה ה-20; בשנת 1903 הוקמה המושבה מנחמיה.
בתקופת המנדט הוקמה נפת ביסאן (מחוז מנהלי קטן). בקרב תושבי העמק והגופים הציוניים התפתחו מחלוקות על בעלות הקרקע. בתחילה נרשמה מכירה של אדמות לתושבים הערבים, אך בשנות ה-20 וה-30 רכשה חברת הכשרת היישוב אדמות באופן שיטתי, והקרקעות הועברו לקק"ל (קרן קיימת לישראל) ולעיבוד על ידי משקים יהודיים. ספר הלבן של 1939 שיבש את הקניות.
במהלך שנות ה-30 הוקמו יישובים יהודיים על קרקעות שנרכשו. פעולות אלימות ומארבי התקיימו בתקופות העימותים, ובפרוץ מלחמת העצמאות נעשו קרבות עזים באזור. בין אפריל ומאי 1948 נכבש האזור על ידי חטיבת גולני במסגרת מבצע גדעון.
לאחר 1948 הוקמו יישובים חדשים והעמק אכלס עולים חדשים. המועצה הובילה בניית תשתיות, כולל מפעל מים (חלקו פעל משנת 1955) וכבישים. החקלאות גדלה והעמק הפך מרכזי בגידולי כותנה בעבר, וכן בריכות דגים, עשבי תיבול, תמרים וזיתים. אזורי תעשייה פעלו באזור, כולל מפעלי שאן ופארק צבאים.
המועצה חוותה אירועים ביטחוניים חוזרים: עימותים בתקופת המנדט, לחימה במלחמת העצמאות, הפגזות וחודשי לחימה לאחר 1967, וכן פיגועים בשנות ה-80. ב-2004 הושלמה גדר לאורך הגלבוע שהגבילה מעבר ישיר לשכונות מסוימות.
מעל 99% מתושבי המועצה הם יהודים, ברקעים חילוניים, דתיים ומסורתיים. מעל 70% מתגוררים בקיבוצים. בשנת 2020 כ-30% מהאוכלוסייה היו בגיל 0, 14. בתחומי המועצה שבעה בתי ספר, כולל שני בתי ספר על-יסודיים, ומוסדות לחינוך מיוחד ולחקלאות חינוכית. מאז 1978 מתקיים חצי מרתון עמק המעיינות, והאזור מארח גם מרוצי שבילים ארוכים.
כביש 90 הוא עורק התחבורה הראשי, ויש קשרים לכביש 71 ולכבישי רוחב נוספים. תחנת רכבת בית שאן משרתת את התושבים. כ-35% מהתושבים עובדים בחקלאות; ענפי החקלאות העיקריים הם בריכות דגים, עשבי תיבול, תמרים וזיתים. באזור גם תחנת הכוח מעלה גלבוע.
בתחומי המועצה שמורות טבע רבות, מסלולי טיול פופולריים ואתרי נופש. ביוזמה מקומית נפתח ב-2010 שביל מעגלי של כ-120 ק"מ המחבר את אתרי התיירות של העמק.
בתי החולים הקרובים הם פוריה וטיביגל (המרכז הרפואי העמק בעפולה). בבית שאן פועל מוקד רפואה דחופה. באזור פועלות גם תוכניות חקלאיות חינוכיות ומוסדות גמילה מסמים.
מועצה אזורית עמק המעיינות נמצאת בעמק בית שאן, קרוב לגבול עם ירדן. השם שונה ל"עמק המעיינות" ביוני 2008. ראש המועצה מאז 2024 הוא איתמר מטיאש.
העמק הוא שטח מישורי עם הרבה נחלים ומעיינות. רוב המעיינות הם מליחים, אבל יש גם מים לשתייה ולחקלאות.
האנשים חיים בעמק מאז העת העתיקה. בתחילת המאה ה-20 החלו להתיישב כאן יהודים. בתקופת המנדט נרכשו אדמות והוקמו יישובים חדשים בשנות ה-30.
אחרי 1948 הוקמו עוד יישובים ועבדו את האדמות. המועצה בנתה מפעל מים וכבישים. החקלאות גדלה, והעמק היה מרכז לגידולי כותנה ודגים.
כמעט כל התושבים הם יהודים. רובם גרים בקיבוצים. יש שבעה בתי ספר, וגם חינוך חקלאי וסיוע לתלמידים מיוחדים.
מאז 1978 מתקיים חצי מרתון בעמק. כביש 90 חוצה את המועצה, ויש תחנת רכבת בבית שאן. במקום יש מסלולי טיול, שמורות טבע וחניוני לילה.
המרפאות והבתי חולים הקרובים הם פוריה והמרכז הרפואי בעפולה. פועלים גם מרכזי סיוע כמו מרכזי גמילה ותמיכה בקשישים.
תגובות גולשים