מטבח הוא החלל שבו מאחסנים ומכינים ארוחות. בבתי מגורים זה חדר או אזור מוגדר, ובמקומות שמגישים מזון לציבור יש לעיתים "מטבח מוסדי" - מטבח גדול שמוכן לפי תקנות בריאות.
במטבח המודרני יש בדרך כלל מכשירי חשמל כגון תנור אפייה, כיריים, מיקרוגל, מקרר, מקפיא וּמדיח כלים. יש גם משטח עבודה, בדרך כלל משיש, וכיור לשטיפת מזון וכלים. בארונות ובמזווה (חדרון לאחסון מזון יבש) מאחסנים כלים ומוצרים שאינם קרים.
המילה "מטבח" משמשת גם לתיאור תרבות קולינרית של עם או אזור, למשל המטבח הצרפתי. מעבר לתפקידו הבסיסי בהכנת אוכל, המטבח משמש לעיתים כמקום מפגש משפחתי ולהכנה משותפת של ארוחות.
התפתחות המטבח קשורה לשיטות חימום ובישול. עד המאה ה־18 השתמשו בעיקר באש פתוחה, ולכן המטבח סביב תנור מרכזי. עם המצאת מקורות חימום חדשים, חשמל, גז, אינדוקציה (חימום בעזרת שדה מגנטי) ומיקרוגל, השתנה מראה המטבח ומבנהו. חיבור מים זורמים והביוב גם הם שינו את המיקום והתפקוד של המטבח.
ביוון העתיקה המטבח החל כחדר מקורה ליד חצר פתוחה. בבתי עשירים היה המטבח נפרד ולעיתים סמוך לאמבטיה, כדי שאש המטבח תחמם גם מים לרחצה. בתקופת רומא, ברוב הבתים הבישול נעשה במטבחים מרכזיים גדולים. בבתי עשירים היו מטבחים גדולים למארחים, ולעתים הם היו ממוקמים מרוחק מאזורי המגורים כדי להרחיק עשן.
באירופה של ימי הביניים המטבחים נטו להסתובב סביב אש פתוחה. במבני שכונות הכפר המטבח היה בדרך כלל במקום כניסה, עם חור בתקרה ליציאת העשן. בארמונות ובמנזרים הקימו מטבח נפרד ולעיתים רחוקות ארובות; המצאת הארובה העמידה את מקור האש לצד הקיר והפחיתה עישון בחדרים.
באותה תקופה פותחו מוטות לתליית סירים, ושינויי כלי חימום הורידו את השימוש בכלי חרס. לאונרדו דה וינצ'י תכנן מכשיר צלייה אוטומטי כדי לפזר חום באופן אחיד. עד אמצע המאה ה־20 נותרו מטבחים בכפרים דומים למתכונתם המסורתית.
ביפן נמצאו תנורים ראשונים בשם "קאמדו" מהמאה ה־3 עד ה־6. תנורים אלה היו חימריים, הוסקו בעץ או בפחם, ונועדו לבישול אורז ולחימום הבית. בורות הצתה בפחמים נועדו גם הן לבישול ולחימום.
באמריקה הקולוניאלית המטבח דומה למטבח ימי־ביניימי: אח שהיה גם מקור חום וגם מקום בישול. בדרום ארצות הברית המטבח הופרד לעיתים מבית המשפחה והופעל על ידי עבדים; במקרים רבים נבנה כמבנה נפרד או מרוחק מהבית.
המהפכה התעשייתית הביאה תנורים מברזל יעילים יותר. ב־1740 הומצא תנור פרנקלין לחימום, ובקצת מאוחר יותר בנג'מין תומפסון תכנן את "תנור רמפורד" לבישול במספר סירים. ב־1834 הופיע "תנור אוברלין", שהפך נפוץ בארצות הברית. במאות ה־19 וה־20 התרחבה העירוניות, נכנסו גז ומים זורמים, והמטבחים הקטינו את עצמם בדירות צפופות.
עם כניסת החשמל בתחילת המאה ה־20, הופיעו תנורים חשמליים. הם הוצגו כבר ב־1893, אך הפכו נפוצים רק בעשורים הבאים.
בשנת 1926 פותח "מטבח פרנקפורט" במידות סטנדרטיות כדי לייעל עבודה בבית. רעיון הסטנדרטיזציה, שהושפע משיטות ארגון העבודה של טיילור, הביא למה שמכונה היום מטבח מודרני: ברזי מים חמים וקרים, תנור וכיריים, ארונות אחידים ותכנון ארגונומי.
בשנות ה־80 אפשרו בידוד ומיזוג אוויר לאחד את המטבח עם חדר המגורים. מטבחים פתוחים הפכו לפופולריים כי הם מאפשרים בישול מול אורחים ושמירה על הילדים.
התכנון המודרני החל בספרה של קתרין ביצ'ר משנת 1843. רעיונות ארגונומיים קבעו שטחי עבודה נפרדים להכנה ובישול. מאוחר יותר התפתח רעיון "משולש המטבח": קשר בין אחסון, הכנה ובישול להשגת מסלולי עבודה נוחים. עקרון זה הוביל לעיצובים שונים של פריסות מטבח.
מטבחים כאלה נמצאים במסעדות, בתי חולים ובמלונות. הם חייבים לציית לכללי תברואה. בדרך כלל יש בהם קירות אריחים ומשטחי נירוסטה לניקוי קל. במטבחי מזון מהיר מכינים חלק מהאוכל במרכזים אחרים, והמקומות פשוט מחממים אותו.
מטבחון הוא מטבח קטן במלון, במעון או בדירה קטנה. הוא מכיל מקרר קטן, מיקרוגל ולפעמים כיור. בעיר ניו יורק מוגדר מטבחון כחלל קטן מ־7.4 מ"ר.
כיתות מיוחדות בבתי ספר כוללות תנורים וכיורים אישיים, ומאפשרות לימוד בישול ושיטות הכנה.
מטבחים פרטיים מכינים ומוכרים אוכל ישירות לצרכן, ולא פועלים כחנויות או כסיטונאים.
מטבח הוא החדר שבו שומרים ומכינים אוכל.
במטבח יש מכשירים כמו תנור, כיריים, מיקרוגל, מקרר וכיור. משטח עבודה משיש עוזר להכין אוכל. בארונות ובמזווה (חדרון לאחסון מזון יבש) שומרים כלי ומוצרים.
פעם בישלו רק על אש פתוחה. אח״כ הופיעו תנורים, גז וחשמל. מים זורמים ושירותים שינו את המטבח.
בבתים עתיקים המטבח היה קרוב לחצר. ברומא בישלו במטבחים גדולים ששירתו כמה משפחות.
בימי הביניים בישלו סביב מדורה. כשהמציאו ארובות, העשן יצא החוצה.
ביפן היו תנורים חמר שקראו להם "קאמדו". הם שימשו לבישול אורז.
בארצות הברית הקולוניאלית המטבח היה לפעמים בנפרד מהבית. בדרום המטבח הופרד ונוהל על ידי אנשים שעבדו בעבדות.
המציאו תנורים מברזל ופריטים שעזרו לבשל יותר בקלות. בעיירות ובערים נכנסו גז ומים זורמים.
היום המטבח מאורגן טוב. יש ברזים חמים וקרים, תנור וכיריים. בעשורים האחרונים חיברו את המטבח לחדר המגורים כדי לבשל מול משפחה ואורחים.
אלה מטבחים בבתי אוכל גדולים. הם קשים לניקוי ולכן עושים בהם קירות אריחים ומשטחים מנירוסטה.
מטבחון הוא מטבח מאוד קטן. יש בו מקרר קטן ולעתים מיקרוגל.
בבתי ספר יש חדרים עם תנורים וכיורים כדי ללמוד בישול.
מטבח פרטי מכין אוכל ומוכר אותו ישירות לצרכנים.
תגובות גולשים