מידבא

מידבא היא עיר במערב ירדן, במחוז מידבא, בארץ ההיסטורית מואב. היא שוכנת כ־780 מטרים מעל פני הים, כ־9 קילומטרים מדרום למיקום המשוער של חשבון, ומצפון לנחל ארנון. משמעות השם אינה ברורה.

מפורסמת בעיקר בגלל מפת מידבא, פסיפס (תמונה העשויה חתיכות קטנות של אבן וזכוכית) מהמאה ה־6 לספירה שנמצא בכנסייה ביזנטית (תקופת שלטון נוצרית רומית). המפה מתארת את ארץ ישראל והפכה את העיר למוקד תיירות ולחקר היישובים באותה תקופה.

העיר מוזכרת כבר בתנ"ך: בני ישראל כבשו אותה מידי סיחון, והיא נכללה בנחלת שבט ראובן. גם בסיפורי דוד מוזכרת מידבא בהקשר למלחמות עם העמונים.

מצבת מישע (כתובת אבן עתיקה) מזכירה את מידבא ואת כיבושיה על־ידי עמרי מלך ישראל, ואחר כך את השיבה בידי מואב בידי מישע. נבואה בספר ישעיהו כוללת את מידבא בין ערי מואב שנחרבו.

גם בספרים היסטוריים נזכרת העיר: בכתבי יוסף בן מתתיהו מסופר שיוחנן הורקנוס לכד את מידבא בסוף המאה השנייה לפנה"ס, והיא נזכרת שוב בתקופות שלטון שונות עד שהועברה לידיו של הנוודים הנבטים באמצע המאה הראשונה לפנה"ס.

החקירות התלמודיות מעידות על קהילה יהודית בעת מרד בר כוכבא, כולל עדות על שימוש במקווה (אמבט טהרה). העיר המשיכה להתקיים בתקופות הרומית והביזנטית, ואף הטביעה מטבעות. בתקופה הביזנטית היא הייתה מרכז נוצרי חשוב ושפחה בשיא פריחתה במאה השישית, עם כנסיות רבות ופסיפסים מרשימים, ביניהם מפת מידבא.

העיר דעכה בהמשך, אך שרדה כיישוב. ב־1880 הגיעו לכאן נוצרים מכרכ וביססו את מידבא המודרנית. בסוף המאה ה־19 ישבו במקום כ־200 משפחות נוצריות, ולצדן שני יהודים שהתוודעו בעסקים בעונה החמה.

מידבא נמצאת במערב ירדן, בארץ שנקראת מואב. היא יושבת כ־780 מטר מעל הים.

העיר מפורסמת בגלל מפת מידבא. המפה היא פסיפס. פסיפס זה תמונה שעשויה מקוביות אבן קטנות. המפה נבנתה במאה ה־6 בכנסייה. כנסייה היא בית תפילה לנוצרים.

במקרא כתוב שבני ישראל כבשו את מידבא. על מכתב אבן עתיק, מצבת מישע, כתוב שגם מלכים אחרים כיבשו אותה.

יש ראיות שהתגוררו שם גם יהודים, והיו להם מקווים. מקווה זה אמבט של טהרה.

בזמן הרומאים והביזנטים העיר גדלה. במאה השישית היו בה הרבה כנסיות ופסיפסים יפים.

מאוחר יותר העיר קטנה. ב־1880 הגיעו לכאן נוצרים מכרכ ובנו את מידבא של היום. בסוף המאה ה־19 חיו בעיר כ־200 משפחות נוצריות, ושני יהודים באו לסחור בקיץ.