מכתבי אל-עמארנה הם אוסף לוחות חמר מהמחצית השנייה של המאה ה-14 לפנה"ס. רובם נשלחו אל מלך מצרים על ידי שליטים ומושלים, בעיקר כנענים, במשך כ־20 שנה בתקופת אמנחותפ השלישי, אח'נאתון (ששינה את שמו במהלך מהפכה דתית) ותות ענח' אמון. בסך הכל נמצאו כ־382 לוחות; כ־350 מהם הם מכתבים או רשימות מתנות, והשאר מכילים טקסטים אחרים כמו קטעי מיתולוגיה, מילונים ורשימות אלים.
המכתבים התגלו באל-עמארנה ב־1887 על ידי פלאחים. חפירות ארכאולוגיות נערכו על ידי פלינדרס פיטרי וגופים גרמניים ובריטיים בעשורים שלאחר מכן. חלק מהלוחות נמסרו למוזיאונים בברלין, בלונדון ובקהיר; חלק אבדו או ניזוקו בתחילה.
אח'נאתון הקים עיר חדשה, אח'תאתון (היא אל-עמארנה של היום), והעביר אליה חלק מהארכיון. הלוחות כתובים על חמר בכתב יתדות, כלומר סימנים חדים שנחרתו על החמר. רובם בשפה האכדית, שאותה השתמשו בזמנו כשפה בינלאומית לתקשורת בין ממלכות. הארכיון נותן תמונה חשובה על מצרים, הערים הכנעניות וחיי השלטון בתקופת הברונזה המאוחרת.
רוב המכתבים נשלחו ממושלים וכוהנים של ערי כנען. רק מעט נכתבו במצרים, ויש מחלוקת מחקרית על סיבת הימצאותם שם. ויליאם מורן הציע שמדובר בטעויות או עותקים שנשמרו במצרים; אנסון רייני חשב שחלקם היו טיוטות או דוגמאות. על רוב הלוחות אין תאריכים, ולכן סדר האירועים נבחן לפי תוכן המכתבים.
קטע ממכתבו של בירדיה, מושל מגידו.
קטע ממכתבו של עבד־חבה, מושל ירושלים, המתייחס לתקיפת העפירו.
קטע ממכתבה של "בעלת הלביאות", כנראה שליטת בית שמש.
לאחר הגילוי נמכרו המכתבים למוזיאונים ולאוספים פרטיים. בשנת 1915 פרסם יורגן קנודטזון מהדורה מדעית ראשונה והעניק את המספור המקובל. פרסומים נוספים הוצאו על ידי מרסר וגורדון. משנות ה־70 הוציא אנסון רייני מהדורות חדשות, וויליאם מורן תרגם לאנגלית ב־1992. ב־2005 יצאה מהדורה בעברית של ציפורה כוכבי־רייני.
לציטוט מקובל להשתמש בקידומת "EA" (או בעברית "א'ע") לפני המספר.
השפה בלוחות היא מעורבת: האכדית המקומית כתובה לצד מילים כנעניות. בחלק מהמכתבים ניכרים ניבים בבלית או אשורית, ובכמה מקרים יש אף טקסטים בשפה החיתית. חוקרים קוראים לחלק מהטקסטים הכנעניים "כנענו-אכדית", שפה מעורבת שהושפעה משפות האם של הכותבים. לכן פירוש המכתבים דורש הכרות באכדית ובשפות שמיות צפון־מערביות.
חוקרים מתוך אוניברסיטת תל־אביב, ביניהם יובל גורן, נדב נאמן וישראל פינקלשטיין, בדקו דגימות חמר מלוחות רבים. באמצעות ניתוחים פטרוגרפיים הם קבעו מאילו אזורים בכנען הגיע החמר. ממצאים אלה פורסמו בספר Inscribed in Clay (חקוק בחמר) והם עזרו לקבוע את מוצאו של חומר כתיבה שכמה שמות שולחם אבדו או לא צוינו.
מכתבי אל-עמארנה הם לוחות חמר עתיקים מהמאה ה-14 לפנה"ס. שליטים מכנען שלחו אותם אל מלך מצרים. נמצאו כ־382 לוחות. כ־350 מהם הם מכתבים.
הלוחות התגלו ב־1887 באל-עמארנה. מאז נערכו חפירות והלוחות נשלחו למוזיאונים שונים.
הלוחות כתובים בכתב יתדות (שורות של סימנים חדים על החמר). רבים כתובים באכדית (שפה ששימשה לשיחות בין מדינות). אח'נאתון הקים עיר חדשה וקרא לה אח'תאתון. הוא העביר לשם גם חלק מהמכתבים.
כמה לוחות הם קטעים ממכתבים של מושלי ערים ידועים, למשל מגידו וירושלים. המכתבים מסבירים איך עבדו המושלים וכיצד היו היחסים עם מצרים.
החוקר קנודטזון מיפיין את הלוחות ונתן להם מספרים. מקובל לציין "EA" לפני המספר.
במכתבים יש מילים אכדיות וכנעניות יחד. לפעמים יש ערבוב של מילים משפות שונות.
חוקרים לקחו דוגמיות מהחמר ובדקו מהיכן מקורו. כך גילו מאיזה אזורים בכנען הגיעו הלוחות. עבודה זו מסייעת לדעת איפה נכתבו המכתבים.
