מלך ראוויטש

זכריה חנא ברגנר (7 בנובמבר 1893, ראדימנו, 20 באוגוסט 1976, מונטריאול), שנודע בשם העט מלך ראַוויטש, היה משורר יידיש, עורך, מבקר ומספר. חלק מארכיבו שמור בספרייה הלאומית בירושלים.


נולד בגליציה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית. התחיל לפרסם שירה בגיל צעיר; בגיל שש-עשרה כבר הופיעו שיריו, בשנת 1912. בגיל צעיר גויס לצבא הקיסרות האוסטרו-הונגרית ושירת במלחמת העולם הראשונה. ספר השירים הראשון שלו, "עשבי חורבות" (רואינענגראז), נדפס ב-1917.

לאחר המלחמה הפך למשורר נודד. בין השנים 1921, 1934 ישב בוורשה והיה דמות מובילה בספרות היידיש המודרנית החילונית. בוורשה ערך קבצים ספרותיים ובין היתר כתב העת השבועי "ליטערארישע בלעטער". בשנת 1935 היגר עם משפחתו לאוסטרליה, ושב משם ב-1937.

בשנת 1933 יצא לאוסטרליה המערבית לסקור את חבל קימברלי (אזור בצפון-מערב אוסטרליה) כחלק מתוכנית קימברלי, יוזמה לחפש מקום התיישבות יהודי. נסיעתו מומנה על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודים; הוא קיבל גם מכתב תמיכה מאלברט איינשטיין. ראוויטש סקר את האזור והעריך אותו כמתאים להתיישבות, אך התוכנית נגנזה לאחר אירועי מלחמת העולם השנייה ועלייתה של הציונות.

ראה וסייר בקהילות יהודיות ברחבי העולם, פרסם רשמי מסע בעיתונות וכתב ספר זכרונות בשם "ספר המסעות של חיי". בשנת 1941 התיישב בקנדה ושימש עורך של כתב העת "קענעדער אדלער". ב-1954 עלה לישראל והצטרף לבנו, הצייר יוסל ברגנר.

פרסם כארבעים כרכים של שירה, סיפורת, מסה והגות ביידיש. חלק מספריו נדפסו בערים שונות ברחבי העולם, אך לעברית תורגמו רק ספרים מעטים. מבחר משיריו תורגם לאנגלית על ידי הסופר-משורר סימור מיין ויצא בקובץ "Night Prayer" בקנדה ב-1993.


פרסם ביידיש כארבעים כרכים; כמה מהם תורגמו לעברית או לשפות אחרות.

זכריה חנא ברגנר נולד ב-1893 ונפטר ב-1976. שם העט שלו היה מלך ראַוויטש. הוא כתב שירה, סיפורים וערך עיתונים ביידיש.


החל לפרסם שירים כשהיה בן שש עשרה, ב-1912. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא. ספר שיריו הראשון הופיע ב-1917.

בין 1921 ל-1934 גר בוורשה. שם ערך כתבי עת ספרותיים, כמו "ליטערארישע בלעטער". ב-1933 נסע לאזור קימברלי באוסטרליה לבדוק אם אפשר להקים שם יישוב יהודי. קימברלי הוא אזור בצפון-מערב אוסטרליה.

ב-1935 היגר לאוסטרליה. ב-1941 עבר לקנדה. ב-1954 עלה לישראל והצטרף לבנו יוסל, שהוא צייר.

כתב בערך ארבעים ספרים ביידיש. כמה מספריו תורגמו לשפות אחרות. חלק מארכיונו נמצא היום בספרייה הלאומית בירושלים.


מספרים מעבודותיו תורגמו לעברית לעתים נדירות.