מלכיאל גרינוולד

מלכיאל גרינוולד (1882, 1968) היה פובליציסט, עיתונאי ומבקר, יליד שופרון בהונגריה, שהתיישב בירושלים. בילדותו משפחתו עברה לוינה, שם ניהל בית מלון קטן ושירת כדיפלומט זוטר. בווינה ערך בשנת 1934 את העלון "מזרחי" וביקר בו בתוקף את הנהגת התנועה הדתית-לאומית. ב-1937 נהג לתקיפה אנטישמית ונפצע קשה. ב-1938 עלה לארץ, קנה וניהל בית מלון בכיכר ציון בירושלים, ופרסם בעיתונות המקומית.

גרינוולד פרסם רבות הביקורת והפלונטרים הפוליטיים של זמנו. בשנות ה־40 ו־50 הוטחו בו גם האשמות פליליות ונאמר עליו שהוא היה מדווח לשירותי חקירה (ה-CID, יחידת חקירות). רבים מבני משפחתו נספו בשואה; עיתון "טיים" ציין שמעל 50 מבני משפחתו נרצחו. הוא אהד את תנועת האצ"ל; בנו נהרג במלחמת העצמאות בקרב בהר ציון. בתו התאבדה ב־1956. ב־1962 הוא הורשע בהצהרה כוזבת על מנת לקבל פיצויים מגרמניה וקנס של 100 לירות. נפטר במרץ 1968.

באוגוסט 1952 פרסם גרינוולד עלון שבו האשים את ד"ר ישראל קסטנר, שהיה חבר ועד העזרה וההצלה בבודפשט בזמן השואה, בשיתוף פעולה עם הנאצים ובהפקרת יהודים הונגריים. קסטנר עבד אז כדובר משרד ממשלתי והיה חבר במפא"י.

האשמות אלה הובילו לתביעה פלילית של המדינה על הוצאת דיבה (שימוש בשפה שפוגעת בשמו של אדם). המשפט נפתח ב־1 בינואר 1954. השופט בנימין הלוי חילק את האשמות גרינוולד לארבע קטגוריות: שיתוף פעולה עם הנאצים; הכשרת הקרקע להשמדת יהודים; שותפות בגזל עם פושע מלחמה נאצי; והצלת פושע מלחמה לאחר המלחמה.

המשפט נמשך כמה שנים והפך ל"משפט קסטנר". בבית המשפט המחוזי ב־1955 זוכה גרינוולד מרוב ההאשמות פרט לקנס סמלי של לירה אחת, אך המדינה ערערה. ב־4 במרץ 1957 נרצח קסטנר. ב־17 בינואר 1958 בית המשפט העליון, בפסק דין חלוק, ביטל את חלק מהזיכויים של השופט הלוי וטיהר את קסטנר מהאשמות שיתוף הפעולה וההכשרה להשמדה. יחד עם זאת, השופטים קבעו כי גרינוולד צדק בטענה שקסטנר הציל באמצעים פסולים את קורט בכר (פושע נאצי), והמשפט מצא שגרינוולד דיבר אמת בחלק מהטענות. בסופו של דבר גרינוולד נידון לשנה מאסר על תנאי.

מלכיאל גרינוולד נולד ב־1882 בהונגריה. הוא היה עיתונאי. בשנותיו הצעירות גר בווינה וניהל שם בית קטן. ב־1938 עלה לארץ והתגורר בירושלים. שם ניהל בית מלון בכיכר ציון.

גרינוולד כתב על פוליטיקאים והפיץ עלונים ביקורתיים. חלק גדול ממשפחתו נהרגו בשואה (השמדת יהודים על ידי הנאצים). בנו נהרג במלחמת העצמאות. בתו מתה ב־1956. ב־1962 חויב בקנס בגלל הצהרה כוזבת על פיצויים. נפטר ב־1968.

ב־1952 האשים גרינוולד את ד"ר ישראל קסטנר, שהיה פעיל שהציל אנשים בזמן המלחמה, ושיתף פעולה עם הנאצים. זה פתח משפט גדול על לשון הרע, פגיעה בשמו של אדם.

המשפט התחיל ב־1954 ונמשך שנים. ב־1955 זוכה גרינוולד ברוב הטענות בבית המשפט המקומי. המדינה ערערה. ב־1957 קסטנר נרצח. ב־1958 בית המשפט העליון שינה חלק מההחלטות: טיהר את קסטנר מהאשמות חמורות, אבל קבע גם שחלק מטענות גרינוולד לגבי הצלת פושע נאצי נכונות. לבסוף גרינוולד קיבל עונש מאסר על תנאי.