מעמד הר הזיתים

=מעמד הר הזיתים= הוא טקס שהיה קיים בהושענא רבה (היום האחרון של חול המועד סוכות) בירושלים, מאז המאה ה-7 ועד סוף המאה ה-11. הארוע איפיין את המרכז הרבני בארץ ישראל בתקופה המוסלמית המוקדמת.

הטקס התקיים שנתי ביום זה. השתתפו בו עולים לרגל, כהנים (הכהנים - בני הכהונה, שירותים דתיים), ראש הישיבה ופמלייתו, אורחים ומפגינים. מטרת המעמד הייתה לבסס את מעמדו של המרכז הרבני הארץ־ישראלי ולהציגו כמוקד סמכות דתית, במתחרה לטקסים דומים בבבל.

הטקס התחיל בשבע הקפות סביב שערי הר הבית. ההקפות סימלו את הכיסופים לשיבת בית המקדש. לאחר ההקפות התקבצו המשתתפים מדרום להר הבית ותהלוכה הובילה אותם להר הזיתים תוך אמירת תהילים ופיוטים מיוחדים.

במהלך התהלוכה נשכרו גם מאבטחים להגן מפני ידויי אבנים מצד נוכרים ומפגינים קראים (קראים = זרם יהודי שונה בפרשנות ההלכה).

הצועדים התכנסו סביב אבן גדולה בראש ההר שנקראה "כיסא החזנים". לפי מסורת, השכינה (נוכחות אלוהית) שהסירה את רגליה מירושלים אחרי חורבן בית שני, שרתה על אבן זו תקופה קצרה. במקום נערכה סעודה מפוארת. ראש הישיבה נשא דרשה, בירך את הקהל והוכרזו מינויים וקידומים ב"נתיבה" (מסלול קידום בישיבה). הונחו תרומות על אריג על גבי האבן כסמל לכבוד ולקשר למקום.

הישיבה הארץ־ישראלית הכריזה בטקס על קביעת לוח השנה לשנה הקרובה, כולל עיבור חודשים וקביעת מועדים. בכך הטקס חיזק את תביעת הסמכות של הישיבה כיורשת מסורת הסנהדרין שקבעה מועדים.

לקראת הסיום הוכרזו חרמות על קראים, על מתאסלמים ולעתים על יהודים שסתרו את הדרך הרבנית. ספרות מאוחרת מציינת את המעמדות הללו בתיאור נוקב, אך נראה שהרבניים לא תמיד הצליחו לכפות את החרמות בגלל מעמדם הבכיר של הקראים בירושלים.

ראיות ראשונות לעלייה לרגל מוסדרת להר הזיתים מופיעות בפיוטים של רבי פינחס ברבי יעקב מהמאה ה-8. תיעוד מפורש של הטקס בהושענא רבה מוזכר בפולמוסי רב סעדיה גאון ואהרון בן מאיר בראשית המאה ה-10. מסורות נוספות שמזכירות מעורבותו של רב האי גאון הגיעו לאשכנז ונזכרו בספרות החסידים.

=מעמד הר הזיתים= היה טקס שנערך בהר הזיתים בירושלים.

הטקס התקיים בהושענא רבה. הושענא רבה = היום האחרון של חול המועד סוכות. האירוע התקיים בין המאה ה-7 ועד המאה ה-11.

אנשים עלו לרגל והשתתפו בטקס. היו שם כהנים (כהנים = אנשים ששירתו בבית המקדש), ראש הישיבה ואורחים. המטרה הייתה להראות שהמרכז הדתי בארץ חשוב.

הטקס התחיל בשבע הקפות סביב שערי הר הבית. ההקפות הביעו את הכמיהה לשיבת בית המקדש. אחר כך יצאה תהלוכה להר הזיתים עם אמירת תהילים ושירים מיוחדים.

בפינה של ההר יש אבן גדולה שנקראה "כיסא החזנים". שם אכלו סעודה גדולה. ראש הישיבה דיבר, העניק ברכות, וקידם תלמידים. גם הניחו שם תרומות על בד מיוחד.

במעמד קבעו את לוח השנה לשנה הבאה ואת מועדי החגים.

לפעמים הכריזו שם חרמות נגד קבוצה שנקראה קראים. קראים = יהודים עם דרכים שונות. כתבים עתיקים מזכירים את הטקס, למשל פיוטים מהמאה ה-8 ופולמוסים של רב סעדיה גאון במאה ה-10.