מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה (מצוות חיוביות) שיש להן זמן קבוע לקיום, והן בוטלות מחוץ לזמן הזה. למשל: מצוות סוכה חלה רק בחג הסוכות, והנחת תפילין חלה רק בימי החול וביום בלבד. מצוות שיש להן זמן חלות אך אין להן זמן ביטול (כמו מילה ביום השמיני) אינן כלולות כאן.

ברוב המקרים נשים פטורות מהמצוות האלה. מקור הכלל במשנה ובדיונים בתלמוד, שם נלמד הכלל דרך דוגמה של הנחת תפילין. יש גם מסורות הלכתיות שמפתחות את העיקרון הזה.

רשימה קטנה מתוך תרי"ג המצוות: ציצית, הנחת תפילין, קריאת שמע (הצהרת אמונה), שמיעת שופר בראש השנה, ישיבה בסוכה ונטילת לולב בסוכות. על ברכת הלבנה (ברכת חידוש הירח) יש מחלוקת, חכמים מסוימים רואים אותה כפעמים קבועים, ואחרים לא.

יש כמה מצוות תלויות-זמן שבהן נשים חייבות לפי התורה או לפי הלכה: שמחת הרגלים (שלוש הרגלים), הקהל (כינוס העם), קידוש בשבת ובחג, תענית יום כיפור, ואכילת מצה בליל הסדר. לדעת הרמב"ם הכלל פועל בדרך הרוב, ולכן החיוב או הפטור בכל מצווה צריך להיבדק בנפרד. מצוות חכמים כמו הדלקת נרות חנוכה, קריאת מגילה ושתיית ארבע כוסות בליל הסדר הוטלו גם על נשים, כי גם הן היו שותפות בנס.

יש מספר הסברים מסורתיים. האבודרהם כתב שהפטור נועד לשמור על שלום בית. רבנים מודרניים כמו הרב משה פיינשטיין והרב אליהו כי טוב ייחסו את הפטור לעיסוק האישה בגידול ילדים ובעבודה בתוך הבית, בלי לראות בכך השפלה. הרש"ר הירש ראה בפטור מעלה מיוחדת לנשים.

הפטור אינו מונע מאישה לקיים מצווה מרצון. עם זאת, פסיקת השולחן ערוך (בהשפעת הרמב"ם) נמנעת מלהתיר לנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן. הרמ"א והמנהג האשכנזי מאפשרים ברכה. בקרב עדות ספרדיות מקובל בדרך כלל שלא לברך, אך היו קהילות שבהן נשים ברכו.

בחנויות הראשונים הועלו קשיים הלכתיים בשאלה האם מותר לאדם שנפטר מחיוב לקיים את המצווה. היו לכך תשובות שונות, אך בפועל נהוג לאפשר קיום מרצון.

בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות נשים מקיימות רבות מהמצוות האלה, כולל עטיפת טלית והנחת תפילין. רבנים אורתודוקסים מסוימים, למשל הרב פיינשטיין, נוטים להסתייג מקיום מעשי כזה על אף שמתירות הלכתית קיימת.

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות שיש להן זמן מיוחד לקיום. זה אומר שעושים אותן רק בזמנים מסוימים.

דוגמה קצרה: סוכה עושים רק בסוכות. תפילין מניחים רק ביום. יש מצוות אחרות עם זמן, אבל הן לא שייכות לקטגוריה הזאת.

בדרך כלל נשים פטורות מהמצוות האלה. המשנה והתלמוד מזכירים את הכלל הזה.

כמה מצוות חשובות שבדרך כלל פטורות מנשים: ציצית (מקטע בד של טלית עם חוטים), תפילין (רצועות עור עם קופסאות תפילות על היד והראש), קריאת שמע, שופר בראש השנה, ישיבה בסוכה ונטילת לולב.

חלק מהמצוות התלויות בזמן מחייבות גם נשים. למשל: שמחת הרגלים (חגיגות של שלושה מועדים), הקהל (כינוס העם), קידוש בשבת ובחג, צום יום כיפור, ואכילת מצה בליל הסדר.

רבנים מסבירים את הפטור בדרכים שונות. חלקם אמרו שזה כי נשים מטפלות בילדים ולעתים נשארות בבית. אחרים אמרו שזה לשמור על שלום הבית.

נשים יכולות לקיים את המצוות האלה מרצון. לגבי הברכות יש חילוקי דעות: חלק מהמנהגים נמנעים מלברך, וחלקם אומרים שאפשר לברך.

כיום בקבוצות דתיות מודרניות נשים לעיתים עושות גם מצוות אלה. בקהילות אורתודוקסיות יש שמרנות בנושא זה.