מר זוטרא

מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי. אמורא, חכם שעסק בפרשנות ובוויכוחים התלמודיים אחרי תקופת התנאים.

הוא מוזכר כראש ישיבת פומבדיתא, לפי הספר הישן "סדר תנאים ואמוראים". משמעות זאת היא שהיה מנהיג רוחני בבית המדרש בפומבדיתא, לפני רב אחא בריה דרבא. באגרת רב שרירא גאון (נוסח צרפת) אינו מופיע כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר כן מציינים אותו בתפקיד זה.

מר זוטרא למד אצל רב פפא ואצל רב פפי. הוא גם העביר הלכות שקיבל מדורות קודמים, כמו רב הונא, רב חסדא ורב ששת. חבריו הקרובים היו אמימר ורב אשי. שלושתם מוזכרים יחד בלימוד, בארוחות ובביקורם בחצרו של המלך יזדגרד הראשון.

הוא דן והיה לו חילופי דעות הלכתיים עם חכמים בני דורו, למשל מרימר, רב יימר בר שלמיא ורבינא. אחיו היה רב אדא סבא. למר זוטרא היו שני בנים, נתן והונא, שגם הם נזכרים כחכמים.

במקורות המובאים כאן אין פירוט על תכונותיו האישיות או על מנהגיו, מלבד הידידות והפעילות הלמדנית שנזכרה לעיל.

מר זוטרא היה חכם יהודי בבלי. אמורא, חכם של התלמוד.

הוא מוזכר כראש ישיבת פומבדיתא. ראש ישיבה זה מנה את בית המדרש שבו לומדים תורה.

הוא למד אצל רב פפא ורב פפי. חבריו הקרובים היו אמימר ורב אשי. הם למדו יחד ואכלו יחד. הם אף היו בחצר המלך יזדגרד הראשון.

יש לו אח בשם רב אדא סבא, ושני בנים שנקראו נתן והונא. גם הם נזכרים כחכמים.