נוירוזה (באנגלית: Neurosis, Neuroticism) היא מונח מהפסיכואנליזה המתאר חוסר איזון נפשי.
היא פוגעת באיכות החיים וביכולת לתפקד, אך שונה מפסיכוזה בכך שהאדם שומר על קשר עם המציאות.
אנשים נוירוטיים חווים לעיתים דיכאון, חרדה, תחושת ריקנות וביטחון עצמי נמוך.
המונח הוטבע בשנת 1769 על ידי ויליאם קולן, ומשומש מחדש בסוף המאה ה-19 על ידי זיגמונד פרויד.
גם חוקרים כמו קארל יונג ומלאני קליין תרמו להבנתו.
בתקופות מאוחרות יותר המונח ירד מהשימוש הרשמי, אך התיאוריה והאבחנה נשארו בחלופות קליניות שונות.
נוירוזה באה לידי ביטוי במצוקה פנימית ובקונפליקטים לא-מודעים.
התסמינים יכולים לכלול דיכאון, חרדות, מחשבות טורדניות (אובססיות), וטורחנות כפייתית.
אדם נוירוטי בדרך כלל מודע לבעייתו ונוטה לחפש פתרון.
כאשר הניוורוזה קלה היא חלק מחוויית החיים, אך בעוצמה גבוהה היא עלולה לפגוע בתפקוד וליצור סבל רב.
גורמי הנוירוזה כוללים לחצים חיצוניים ודפוסי אישיות פנימיים.
בפרספקטיבה הפסיכואנלית, קונפליקטים בין דחפים לא-מודעים (חלקים בתודעה שמפעילים רצונות ורגשות) נחשבים למקור חשוב.
הדחקה של רגשות כמו כעס או קנאה כלפי אנשים קרובים עלולה ליצור לחץ פנימי שמביא לסימפטומים.
טיפולים מקובלים כוללים פסיכותרפיה, שיחות שמטרתן לחשוף קונפליקטים לא-מודעים,
טיפול התנהגותי שמנסה לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות, ולעיתים טיפול תרופתי.
המונח נוירוזה הוצא מהמדריך האבחוני הפסיכיאטרי (DSM) במהדורה מ-1980.
הביקורת נוגעת בעיקר לירידה ביוקרתה של הפסיכואנליזה ולחוסר תמיכה אמפירית חזק בתיאוריותיה.
יש טענות גם לגבי היעילות המוגבלת של טיפולים פסיכואנליטיים.
נוירוזה היא בעיה נפשית שגורמת לסבל ופוגעת בתפקוד.
זו לא אובדן מגע עם המציאות כמו בפסיכוזה. פסיכוזה זו בעיה קשה יותר.
המילה נובעת מהמילה היוונית עצב.
אנשים יכולים להרגיש חרדה, עצב או חוסר ביטחון.
רוב האנשים מודעים למצבם ורוצים עזרה.
הנוירוזה מפעילה מחשבות טורדניות ופחדים חוזרים.
היא מקשה על ההסתגלות ומשאירה רגשות פנימיים לא פתורים.
לחצים בחיים ושילוב של אישיות ותפיסות פנימיות עלולים לגרום לכך.
בגישה של פרויד ויונג, רגשות שהודחקו יכולות לצבור לחץ פנימי.
מטפלים מציעים שיחות טיפוליות, טיפול לשינוי התנהגויות ולעיתים תרופות.
טיפול עוזר להקל ולחזור לתפקוד טוב יותר.
בשנת 1980 המדריך האמריקאי DSM הפסיק להשתמש במונח נוירוזה.
חוקרים טענו שהפסיכואנליזה לא תמיד מוכחת מדעית.