"נושאי כליו של הרמב"ם" הוא הכינוי לפרשנים של ספר משנה תורה של הרמב"ם. המונח "נושא כלים" מגיע מעולם הלוחמה: זהו מי שנושא את כלי הלוחם. היום המונח מתייחס בעיקר לפרשנים המודפסים בהוצאות הקלאסיות של המשנה תורה, אך לעתים כוללים בו גם ביקורתנים שעלו נגד פסקיו של הרמב"ם.
נכתבו על ידי ר' משה הכהן מלוניל, בן דורו של הרמב"ם. רמב"ם עצמו השיב, אך תשובות אלה אינן בידינו. השגות הרמ"ך הגיעו בכתבי יד ונכנסו במהדורות מודרניות, כגון מהדורת פרנקל.
נכתבו על ידי ר' אברהם בן דוד מפושקירה, בן דורו של הרמב"ם. חיבורו מהווה תגובה ולעתים מתקפה על המשנה תורה. הראב"ד בדרך כלל מעיר בקצרה, ומשתמש בביטוי 'אמר אברהם' בראשי תיבות. השגותיו מאופיינות בחריפות, ובמקומות שבהם לא כתב, נהגו לראות זאת כהסכמה למעשה עם הרמב"ם.
חיבורו של ר' שם טוב אבן גאון, כבן המאה ה-14 (סביב 1300). נכתב למגן את הרמב"ם ולהשיב על השגות הראב"ד. ר' שם טוב גם היה מהראשונים לציין מקורותיו של הרמב"ם, ומביא לעיתים נוסחים מקוריים של דברי הרמב"ם.
נכתבו על ידי ר' מאיר הכהן מרוטנבורג (בעזרת רבי שמשון בן צדוק). חיבור זה מוסיף על דברי הרמב"ם מנהגי אשכנז ופסיקות של המהר"ם ושאר בעלי התוספות.
חיבורו של ר' וידאל די טולושא, כבן המאה ה-14 עד ה-15 (כ-1350). הוא המשיך את דרכו של מגדל עוז, פתר קושיות הראב"ד וציין מקורות של הרמב"ם. חיבור זה מקיף יותר ונחשב לחשוב במיוחד. יש בידינו פירושיו רק על שישה מתוך ארבעה-עשר ספרי המשנה תורה: זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין ומשפטים.
ר' יוסף קורקוס חיבר פירוש על ארבעה ספרים העוסקים במצוות שאינן נוהגות כיום: זרעים, עבודה, קרבנות וטהרה. פירושו נכתב כשלוש מאות שנה לאחר הרמב"ם (כ-1500). הוא מפרש בדרך הפשט, תוך התמקדות במקורות ישירים.
הרדב"ז (ר' דוד בן זמרה) חיבר פירוש על חלקים שלא טופלו על ידי המגיד משנה. ר' יוסף קארו כתב את "כסף משנה" כדי להשיב להשגות הראב"ד והרמ"ך ולציין מקורות בכל הלכה. שניהם פעלו סביב המאה ה-16.
נכתב על ידי ר' אברהם די בוטון כ-1550. הספר מפורסם בהיקפו ובסגנונו הנמרץ, והוא אחד הפרשנים המרכזיים של הרמב"ם.
נכתב על ידי ר' יהודה רוזאניס סביב שנת 1700. הספר נערך על ידי תלמידו ר' יעקב כולי ופירושו משלב חידושים הלכתיים.
יש עוד פירושים רבים מכל העולם: בתימן (בעלי אלשרח) ובאירופה. בין השמות הבולטים: קרית ספר, שער המלך, מרכבת המשנה (אלפנדארי וחלם), יד הקטנה, אור שמח, צפנת פענח, חידושי רבנו חיים הלוי וחידושי רי"ז הלוי, אבן האזל, אבי עזרי, ספרי דרכי אמונה ודרך חכמה של הרב חיים קניבסקי, ופירוש מקיף של הרב יוסף קאפח שהציע נוסח מתוקן על פי כתבי תימן.
כמו כן יש היום מהדורות מבוארות וספרי מקורות שמנסים למצוא ולהציג את מקורותיו של הרמב"ם, לעיתים בהתבסס על פירושים כמו המגיד משנה והכסף משנה.
"נושאי כליו של הרמב"ם" הם השמות לפרשנים של ספר המשנה תורה. פרשנים הם אנשים שמסבירים ספרים. המילה "נושא כלים" באה מלוחמה. זה מי שנושא את כלי הלוחם.
ר' משה הכהן מלוניל כתב שאלות וביקורת על הרמב"ם. רמב"ם השיב, אבל התשובות לא נשמרו. כיום יש מהדורות שבהן מודפסות השגות אלו.
ר' אברהם בן דוד (הראב"ד) כתב הערות קצרות וביקורתיות. הוא לעתים מפריך את דברי הרמב"ם.
ר' שם טוב כתב את "מגדל עוז" כדי להגן על הרמב"ם. ר' וידאל כתב את "מגיד משנה" ובהיר יותר. "מגיד משנה" חשוב והוא מפרש שישה ספרים מתוך ארבעה-עשר.
ר' יוסף קארו כתב "כסף משנה" כדי להראות מקורות ולענות לביקורות. ר' אברהם די בוטון כתב את "לחם משנה" והספר מפורסם בסגנונו.
יש עוד הרבה פירושים מכל המדינות. בתימן היו מפרשים חשובים. במאה ה-20 יש מהדורות חדשות שמביאות את כל הפירושים ומתקנות את נוסח הספר.
תגובות גולשים