ניהול מדעי

ניהול מדעי היא תיאוריה בניהול שמנתחת כל שלב בעבודה כדי לשפר יעילות.
הגישה, שמקורה בניהול משאבי אנוש (ניהול אנשים בעסק), מניחה שאפשר להגיע לתוצאות טובות יותר באמצעות תכנון מדויק של מטלות, פישוטן וחלוקת תגמולים כספיים לפי תפוקה.
הרעיון המרכזי הוא ליצור כללים אובייקטיביים (ניטרליים ולא תלויי אדם) שיחולו על כל העובדים.
הבסיס ההנחתי של הגישה הוא שהעובד מונע בעיקר על ידי תמריצים כלכליים ושיקוליו רציונליים.

הגישה התפתחה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, בידי מהנדסים אמריקאים ובראשם פרדריק וינסלו טיילור. לכן קוראים לה גם טיילוריזם.
הרעיון התקבל בחלק מהמקומות, אך עורר ביקורת חזקה מאיגודי עובדים. המתנגדים טענו שהמדידות אינן מתחשבות באדם ובמאמץ לאורך זמן. כמשל נטען שטיילור מדד עובד יוצא דופן שכינה "השור האנושי".
בפועל אומץ הניהול המדעי רק חלקית. במקומות רבים השכר ותנאי העבודה נקבעו במשא ומתן בין מנהלים ועובדים ולא על פי כללים מדעיים בלבד.

חוקרי הניהול המדעי התמקדו בחקר העבודה. התחום המרכזי היה חקרי זמן ותנועה בעבודה, כלומר מדידות של כמה זמן ומאמץ לוקחות מטלות שונות.
מהמחקר הזה נולדו גם ניתוח עיסוקים והנדסת אנוש (התאמת סביבת העבודה לאדם).

חקר זמן ותנועה, מדידה מדעית של משימות. טיילור חישב את הזמן הממוצע לפעולה והפך אותו לסטנדרט (תקן עבודה).
סטנדרטיזציה, קביעת תקנים אחידים לכולם. מי עומד בסטנדרט מקבל תגמול, ומי לא עומד מקבל פחות.
חלוקת עבודה, יצירת התמחות: לכל עובד משימה מוגדרת. זה מפשט את ניהול העבודה, אך גם גורם לתלות בעובד מסוים. לכן הוצע סבב עיסוקים ללמוד כמה פעולות.
תיאום, תיאום מכוון (מעלית הממונה) ותיאום מרצון (הסכמה בין ממונים ללא פיקוח עליון).
מבנה פונקציונלי, הפרדת תפקידים לשניים: מטה (מתכננים ובודקים) וקו (מבצעים בפועל). תפקיד המטה הוא לתמוך בקו.
רעיון העבודה האינדיבידואלית, להשקיע בכל עובד בנפרד כדי למנוע ארגונים עובדים המאיימים על ההנהלה.
תגמול חומרי, מתן תגמול כספי כדי לעודד עבודה. לאורך זמן המוטיבציה הכספית יכולה לרדת, לכן יש לשלב גם תגמולים לא חומריים.
הפסקות בעבודה, הפסקות קצרות מקדמות יעילות. אי אפשר לעבוד ברצף ללא מנוחה.
שיפור התנאים הפיזיים, סביבת עבודה נוחה מקדמת ביצועים.
הכשרה והדרכה, הכשרה משפרת מיומנות ומעלאת יעילות העובד.
בקרה, פיקוח על ביצועי העובד כדי להבטיח עמידה בסטנדרטים.
בקרה הדדית, קבלת משוב מבעלי מקצוע אחרים באותו תחום.

ניהול מדעי הוא דרך לארגן עבודה כדי שהיא תהיה יעילה יותר.
הגישה אומרת שיש למדוד משימות ולפשט אותן. כך קל לחלק עבודה ולהחליט שכר.
השם טיילור מגיע מפרדריק טיילור, מהנדס שעבד על הרעיונות האלה.
חלק מהעובדים והאיגודים לא אהבו את הרעיונות. הם חששו שהמדידות לא מתחשבות באדם.

חקר זמן ותנועה, מודדים כמה זמן לוקחת משימה.
סטנדרטיזציה, קביעת תקן, כלומר זמן או אופן עבודה שקובע מה מקובל.
חלוקת עבודה, כל עובד מקבל משימה ברורה. זה עושה את העבודה פשוטה.
תיאום, המנהל מסוגל לתכנן, אבל גם עובדים יכולים לתאם ביניהם.
מבנה פונקציונלי, יש מי שמתכנן (מטה) ומי שמבצע (קו).
תגמול חומרי, משכורת מעודדת עבודה. אך לפעמים צריך גם דברים אחרים שמעודדים עובדים.
הפסקות ושיפור תנאי העבודה, מנוחה וסביבה טובה עוזרים לעובד.
הכשרה, לימוד ותרגול עושים את העובד טוב יותר.
בקרה, לפקח ולעזור לשמור על התקנים.