נייטיביזם בפסיכולוגיה היא הגישה שכישורים מסוימים הם מולדים, כלומר קיימים מלידה.
גישה זו עומדת בניגוד ל'לוח חלק' (tabula rasa), שלפיה המוח לומד כמעט הכל מהסביבה.
הרציונליזם בפילוסופיה טוען שחלק מכללי החשיבה הם מולדים. רנה דקארט מזוהה לעיתים עם רעיון זה.
נועם חומסקי וסטיבן פינקר טוענים שאנו נולדים עם "דגמים קוגניטיביים", תבניות חשיבה מולדות שמקלות על רכישת כישורים, למשל שפה.
הם סבורים שכרסום בתרומה הגנטית עלול לפגוע קשה בכישורים אלה.
אנט קרמילוף-סמית מציעה עמדה מתנגדת. בתיאוריה שלה, "המודל ההתפתחותי התיאור מחדש הייצוגי", היא מסבירה שהמוח יכול להפוך למודולרי (מחולק לתפקודים) דרך ניסיונות כמו אינטראקציה חברתית ותפישה ויזואלית, ולא רק בגלל מודולים שנקבעו מראש גנטית.
נייטיביזם אומר שלחלק מהיכולות אנחנו נולדים איתן. "נולדים" = יש לך מהלידה.
המושג ההפוך הוא 'לוח חלק'. זה אומר שהמוח לומד כמעט הכל מהסביבה.
חומסקי ופינקר אומרים שיש לנו תבניות חשיבה מולדות. "תבניות חשיבה" = רעיונות שעוזרים ללמוד, למשל שפה.
אנט קרמילוף-סמית אומרת אחרת. היא אומרת שהמוח לומד ומתמסד דרך ניסיון, משחק ודיבור עם אנשים.