ניסויי הות'ורן החלו באביב 1927 במפעל הות'ורן של חברת ויסטרן אלקטריק. הם המשיכו מחקר שעלה ב־1924 על הקשר בין תנאי עבודה חומריים (כמו תאורה ושעות מנוחה) לבין התפוקה, והובילו למעבר להדגשה של יחסי אנוש (יחסים בין בני אדם במקום העבודה).
בין אפריל 1927 ליוני 1929 בחן צוות מחקר מאוניברסיטת הרווארד, בהנהגת פרופ' אלטון מאיו, חמש פועלות שהועברו לחדר נפרד. שינו גורמים פיזיים כמו זמני מנוחה, חופשות, ארוחות, שכר ועוצמת האור וראו מה קורה לתפוקה (כמות העבודה שמייצרים).
התוצאה הייתה לא צפויה: התפוקה ועל המורל עלו בכל תנאי שנבדקו. הסבר מרכזי שהוצע הוא "אפקט הות'ורן", שיפור בביצועים בגלל העובדה שהעובדים נבחנים ומרגישים חשובים. בנוסף, היחס האישי והקשב של החוקרים חיזקו את ההשפעה.
בהמשך נבדקו גם טמפרטורה, לחות ותמריצים כספיים. המחקר נמשך כ־8 שנים והחוקרים מצאו שהתנהגות חיובית ופריון גבוה קשורים להרגשת חשיבות ושייכות בקרב העובדים.
בניסוי נוסף (נובמבר 1931 - מאי 1932) צפו החוקרים ב־14 פועלים בתיול סוללות. התצפית הראתה שקיימות התנהגויות חברתיות לא פורמליות: עובדים יצרו נורמות קבוצתיות (חוקים פנימיים של הקבוצה) שקבעו רמת תפוקה מקובלת. חריגה מהנורמה גררה סנקציות לא רשמיות כמו בידוד או לעג. לעיתים ערך הקבוצה היה חזק יותר מערך הרווח האישי או הנאמנות למפעל.
למרות ההשפעה של הניסויים, הועלתה ביקורת מקצועית: בחלק מהניסויים לא הייתה קבוצת ביקורת, המדגמים היו קטנים מדי, ניתוח הנתונים הסטטיסטי הוצג כבעייתי, וחלק ממסקנות המשך בוססו על פרשנות שגויה.
הניסויים במפעל הות'ורן התחילו ב־1927. המפעל היה של ויסטרן אלקטריק. זהו מפעל שייצר ציוד לטלפונים. במפעל עבדו כ־29,000 אנשים.
בין 1927 ל־1929 בחנו חמש פועלות בחדר נפרד. החוקרים שינו דברים כמו אור, מנוחה, ארוחות ושכר. בכל פעם התפוקה (כמה עבודה עושים) עלתה. הסיבה העיקרית הייתה שהעובדות הרגישו חשובות כי בדקו אותן. את התופעה הזאת קראו "אפקט הות'ורן". אפקט הות'ורן אומר שאנשים עובדים טוב יותר כשמישהו שם לב אליהם.
ב־1931, 1932 צפו ב־14 פועלים בתיול סוללות. העובדים בנו לעצמם חוקים קבוצתיים. החוק קבע כמה כל אחד צריך לייצר. מי שלא עמד בחוק קיבל לעג או נידוי. הקבוצה הייתה חשובה לעובדים לפעמים יותר מהרווח הפרטי.
מדענים אחרים אמרו שהניסויים לא היו מושלמים. לפעמים לא הייתה קבוצת השוואה. גם הדגימות היו קטנות ולפעמים היו טעויות בניתוח הנתונים.
תגובות גולשים