נשמת כל חי

נשמת כל חי היא תפילה שנאמרת בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים, ובחלק מההגדה בליל הסדר. = מקור התפילה = נוסח קרוב לנוסח המוכר מופיע במשנה תורה של הרמב"ם. בסידור רב עמרם גאון מופיעים חלקים מהתפילה בדילוגים, וחלקים מסוימים חסרים. יש דיון תנאי־הלכתי האם כל התפילה נאמרה פעם בליל הסדר, או רק החלק הראשון. רב יוחנן ציין שהתפילה "ברכת השיר" שבליל הסדר היא "נשמת כל חי", אך הדעות נחלקו אם הכוונה היא לכל התפילה או רק לחלקה.

חוקרים סוברים כי התפילה כפי שאנו מכירים אותה הושלמה בתקופת הגאונים (התקופה של מנהיגי חכמים־דתי בימי הביניים). יש כמה טענות על מי חיבר אותה. אחת טענות מבוססת על ראשי תיבות של חלקי התפילה, שמובילה לשם "שמעון". יש שהציעו שמדובר בתנא שמעון בן שטח. מקור אחר קושר את החיבור לשמו העברי של פטרוס (שמעון), וטענות אלה נדחו על ידי מחברים אחרים. האבודרהם הציע שם מחבר אחר, על בסיס ראשי תיבות סימבוליים.

פתיחת התפילה והמילים "בורא כל הנשמות" מזכירות את סוף תהילים, שהיה בעבר גם סיום פסוקי דזמרא לפני קביעת נוסח "נשמת" ו"ישתבח". = סגולות = מסורתית נאמרת התפילה גם על ידי מי שהצילוהו מצרה. רבי יהודה החסיד מיוחס לו מנהג לומר אותה אחרי הצלה, כ'סגולה', מעשה שנחשב מביא הגנה. חסידים וקבליים הוסיפו אותה לתפילת הדרך כדי לבקש חזרה בטוחה מן הדרך. עם זאת, טענות רבות לגבי סגולות אלה מופיעות בספרים בלי מקור ברור, וחוקרים מצביעים שחלק מהייחסות לרבי יהודה אינה מבוססת.

נשמת כל חי היא תפילה קצרה שמופיעה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים. היא גם מופיעה בחלק מההגדה של ליל הסדר. = מקור התפילה = חלקים מהתפילה נמצאים אצל הרמב"ם. בספר עתיק של רב עמרם יש חלקים חסרים. לא מוזכר בדיוק מתי ואיך התחיל הנוסח המלא.

יש אנשים שחושבים שהתפילה חוברה בתקופת הגאונים. גאונים הם חכמים מנהיגים בימי הביניים. יש טענות שונות על מי כתב אותה. חלק חושבים שם המחבר הוא שמעון. אחרים העלו שמות אחרים. יש גם מי שלא סומך על כל הטענות האלה.

= סגולות = מסורת אומרת שאומרים את התפילה אחרי הצלה מבעיה. סגולה היא מנהג שאנשים מאמינים שעוזר להם. גם קבליים הוסיפו את התפילה בתפילת הדרך כדי לעזור לחזור בשלום. לעתים מציינים סגולות בלי להראות מקור ברור.