נתן אלתרמן (1910, 1970) היה משורר, פזמונאי (כותב מילים לשירים), עיתונאי ופובליציסט (כותב טורים ומאמרים), מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי. נחשב לאחד המשוררים החשובים בשירה העברית המודרנית. זכה בפרס ישראל לספרות ב-1968.
נתן נולד בוורשה ב-1910 למשפחה יהודית. בילדותו נדדה המשפחה ברוסיה ובאוקראינה. בתחילת שנות העשרים התיישבה בקישינב, שם החל ללמוד בגימנסיה העברית "מגן דוד". כבר כנער פרסם שירים בבית הספר ואיגד כ-70 שירים במחברת אישית.
ב-1925 עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בתל אביב. הוא המשיך ללמוד בגימנסיה הרצליה וכתב שירים בסתר. את לימודיו סיים ב-1929.
אלתרמן למד בצרפת תחילה בפריז ולאחר מכן בחוגים חקלאיים בנאנסי. שם קרא הרבה ספרות צרפתית ותרגם שירים לצורך לימוד השפה. תקופת הלימודים העמיקה את הידע הספרותי שלו, והוא החל לפרסם שירים בעיתונות הספרותית.
עם חזרתו לארץ עבד בעיתונות ובחוות חקלאיות. ב-1935 נשא לאשה את רחל מרכוס. בשנים אלה החל לפרסם טורים ושירים בעיתונים מרכזיים ולשתף פעולה עם חבורת המשוררים "יחדיו".
ב-1938 יצא ספרו הראשון "כוכבים בחוץ", שהפך לספר מרכזי בקריירה שלו. בתקופת מלחמת העולם השנייה פרסם את "שירי מכות מצרים" ו"שמחת עניים", שבהם ניכרת תגובת רוחו לאירועים הקשים באירופה. אלתרמן כתב גם שירי ילדים מצליחים, ספרי ילדים ותרגם מחזות וספרות מכתבים שונים, במיוחד מצרפת, אנגליה וגרמניה.
מאמצע שנות הארבעים חתם במדור שבועי בעיתון "דבר" בשם "הטור השביעי". שם פרסם לאורך שנים טורים שירתיים אקטואליים שעסקו בפוליטיקה, מלחמות וזוועות השואה, ולעתים בכאב ובמחאה מוסרית. המדור ריכז את השפעתו הציבורית.
במלחמת העצמאות התגייס לחטיבה 8 והשתתף במבצעי לחימה, אך שוחרר מסיבות בריאותיות. אחרי מלחמת ששת הימים הצטרף ליוזמות פוליטיות ותמך בחלקן בדעות שמרניות בנושא השטחים. הוא שמר על קרבה לדוד בן-גוריון לאורך שנים.
אלתרמן תרגם מחזות קלאסיים והציג כמה מחזות מקוריים בשנות ה־60, בהם "כנרת כנרת", "פונדק הרוחות", "משפט פיתגורס" ו"אסתר המלכה". חלקן זכו לתגובות מעורבות, אך תרמו לתרבות התיאטרון המקומית.
זכה בפרסים רבים: פרס טשרניחובסקי, פרס ביאליק ופרס ישראל. בשנים האחרונות חייו סבלו מבעיות בריאות. ב-1970 מת לאחר ניתוח, ונקבר בקריית שאול בתל אביב. חלק מארכיונו נמצא במכון גנזים.
יצירתו כוללת שירה לירית, פזמונים, שירי ילדים, מחזות ותרגומים. רבים משיריו הולחנו והפכו לחלק מהזמר העברי. השפעתו על התרבות והספרות העברית ניכרת גם בדורות שאחרי.
נתן אלתרמן (1910, 1970) היה משורר ופזמונאי ישראלי חשוב. הוא נולד בוורשה ועלה ארצה עם משפחתו ב-1925. כבר כילד כתב שירים.
לאחר העלייה התגורר בתל אביב ולמד בגימנסיה. בשנות העשרים והשלושים המשיך לכתוב הרבה שירים. למד בצרפת לחלק מזמן, ובחזרתו עבד בעיתונות וכתב טורים ושירים.
הוא נישא לרחל מרכוס והיו להם בת, תרצה אתר, שהפכה גם היא למשוררת.
במלחמת העצמאות התגייס ולחם. אחר כך המשיך לפרסם טורים בעיתונות במשך שנים רבות.
פרסם ספרים בולטים כמו "כוכבים בחוץ". כתב גם שירי ילדים וספרים לילדים. הוא תרגם מחזות כדי שאנשים בארץ יוכלו לקרוא ולראות אותם בעברית. הרבה משיריו הולחנו והושרו בתיאטראות ובשירים עממיים.
זכה בפרס ישראל בספרות ב-1968. מת ב-1970 ונקבר בתל אביב. חלק מעבודותיו נשמרו בארכיון.
תגובות גולשים