סביח (בערבית: صبيحة) הוא מאכל עממי של יהודי עיראק שהפך לפופולרי בישראל. מרכיביו היו חלק מארוחת הבוקר המסורתית של יהודי עיראק בשבת (יום המנוחה היהודי). בישראל נהוג להכניס את כל המרכיבים לפיתה, בשונה מהמנה המסורתית שבה הם הוגשו על מגש גדול. הסביח נמכר במגוון דוכנים ובתי עסק ברחבי המדינה.
מקור השם מיוחס לאדם הראשון שמכר את המנה בארץ, צבי (סביח) חלבי. גרסה אחרת מקורה במילה הערבית סבאח (صباح), שפירושה "בוקר", מפני שנהגו לאכול את המנה בבוקר. יש גם הסבר הומוריסטי שמציע שהשם הוא ראשי תיבות של מרכיבים כמו סלט, ביצה וחציל.
הסביח נמכר לראשונה בישראל בשנת 1961 בדוכן קטן ברמת גן. בעלי הדוכן הראשונים היו צבי חלבי ויעקב ששון. הם הצליחו והעבירו את העסק למבנה קבוע כ־500 מטר מהמקום המקורי, ברחוב דרך נגבה. הדוכן המקורי הוצב בגן בר־אילן מול תחנת קצה של קו 63. בשנת 2020 הונצח המקום בכיכר שנקראה "כיכר הסביח".
פיתה (או חלה) ובתוכה:
סביח (בערבית: صبيحة) הוא אוכל שמקורו בקהילה היהודית מעיראק. הם אכלו אותו בבוקר של שבת. שבת = יום המנוחה היהודי. בישראל שותים אותו בתוך פיתה (פיתה = לחם עגול). המנה נמכרת בדוכנים ברחבי הארץ.
השם קשור לצבי חלבי, האיש שמכר את הסביח בארץ. עוד אומרים שהשם מגיע מהמילה הערבית סבאח, שפירושה בוקר. יש גם הסבר שמשתמש בראשי תיבות מצחיקים של המרכיבים.
הסביח נמכר לראשונה בשנת 1961. הדוכן היה ברמת גן. מוכרים עיקריים היו צבי חלבי ושותפו. ב־2020 קיבלה למקום כיכר שנקראה "כיכר הסביח".
פיתה (או חלה) ובתוכה (חלה = לחם קל ומסורטט):
תגובות גולשים