סונוריות, מונח בפונטיקה ובפונולוגיה המתאר את עוצמת הצליל שנוצר בעת הפקת הגה. כל התנועות הן סונורנטיות, כלומר בעלות צליליות גבוהה, אך רק חלק מהעיצורים סונורנטיים.
עיצורים סונורנטיים נוצרים כאשר זרימת האוויר נחסמת רק חלקית, ולכן הם יוצרים פחות רעש ודומים לתנועות. לקבוצה זו שייכים העיצורים המקורבים (l, r, w, j) ולעיצורים האפיים (m, n). את המקורבים מחלקים לחצאי תנועות (w, j) ולעיצורים נזילים (l, r), שחלקם צידיים (l).
עיצורים סונורנטיים בדרך כלל קוליים, כלומר יש הרעדה של מיתרי הקול בעת ההגייה, כדי שיהיו תפיסים לאוזן. לעומת זאת עיצורים חוסמים או חוככים (Obstruents) מייצרים רעש חזק יותר, ולכן יכולים להיות גם קוליים וגם אטומים, למשל /d/ ו-/t/.
תנועות > חצאי תנועות > עיצורים נזילים > עיצורים אפיים > עיצורים חוככים > עיצורים סותמים
היררכיה זו מסבירה כיצד נבנית ההברה. לפי העיקרון, גרעין ההברה צריך להיות ההגה הסונורי ביותר בהברה, ולכן ברוב השפות גרעין ההברה הוא תנועה או עיצור ברתי סונורנטי.
סונוריות אומרת כמה 'צליל' יש בצליל כשמבטאים אותו. כל התנועות חזקות בשמע שלהן. רק חלק מהעיצורים חזקים כך.
עיצורים סונורנטיים כוללים למשל l ו-r, את w ו-j, ואת m ו-n. הם נוצרים עם חסימה קטנה של האוויר, ולכן יש להם פחות רעש.
קוליים זה כשמיתרי הקול רעדים ויש קול. חוסמים או חוככים חוסמים או משנים את האוויר וגורמים להרבה רעש.
תנועות > חצאי תנועות > נזילים > אפיים > חוככים > סותמים
לכן בדרך כלל ההברה בנויה סביב תנועה, כי היא הסונורנטית ביותר.
תגובות גולשים