עיצור הברתי
עיצור הברתי הוא עיצור שממלא במקום תנועה במילה. עיצור = צליל שמייצרים עם השיניים או הלשון. תנועה = צליל שנוצר בפה פתוח. רק עיצורים שנשמעים דומים לתנועות יכולים לעשות זאת. לדוגמה באנגלית, במילה "bottle" ה־l עושה את התפקיד. יש גם משפט בצ'כית בלי תנועות: "Strč prst skrz krk"....
עיצורים מנושפים
נישוף הוא פוף אוויר קטן אחרי עיצור. עיצורים הם צלילים כמו t ו‑d. מיתרי הקול הם הרצועות בגרון שעוזרות לקול. לפעמים המיתרים פתוחים כך שיוצא חיכוך אוויר לפני העיצור. זה עושה פוף קצר. לפעמים המיתרים רוטטים קצת וזה נותן פוף עם קול חלש. בשפות מסוימות הפוף משנה מילים. בעברית ובאנגלית זה לא משנה מילים, א...
עיצורים שיניים
עיצורים שיניים הם צלילים כשהלשון נוגעת בשיניים העליונות. בטבלה לפעמים יש שתי אותיות באותו תא. הימנית קולי, יש קול. השמאלית אטום, אין קול. הטבלה גם מראה דרכים שונות להגיד צלילים, כמו נשיפה דרך האף או עצירה של האוויר....
עיצורים כיסוי-גרוניים
אפיגלוטיים זה שם לועזי. אלו עיצורים שנוצרים כשהאפיגלוטיס, מכסה הגרון, נוגע בחלק האחורי של הלוע. האפיגלוטיס הוא מכסה קטן בגרון. עיצורים אלה לא נפוצים בשפות רבות. לפעמים בלשנים טועים ומחשיבים אותם לעיצורים לועיים. בטבלה של עיצורים, אם יש שני סימנים באותה משבצת, הימני נשמע (קולי) והשמאלי לא נשמע (אטום...
עיצורים חיכיים
עיצורים חיכיים הם צלילים שנוצרים כשגב הלשון מתקרב לחך הקשה. חיכי מקורב הוא צליל שבו הלשון קרובה אבל לא חוסמת את האוויר. בגרמנית, הצירוף "ch" אחרי תנועות קדמיות מייצג חיכי חוכך אטום. חוכך זהו עיצור שבו האוויר יוצר חיכוך, ואטום אומר שאין רטט בקול. חיכי אפי וחיכי צדי מופיעים בשפות רומאניות וסלאביות. עי...
עיצורים וילוניים
וילוניים הם צלילים שנוצרים מאחורי הלשון, ליד החך הרך. החך הרך נקרא גם ווילון. בעברית יש וילוניים באותיות ג, כּ ו‑ק. במילה פינג פונג האות נ נשמעת כמו צליל ״נג״ מאחורה. זה נקרא נאזלי. נאזלי = צליל שיוצא מהאף. יש גם וילוניים חוככיים. חוכך הוא צליל שנוצר מחיכוך של האוויר. צלילים כאלה יש בשפות כמו גר...
עיצורים כפופים
עיצורים כפופים הם עיצורים שבהם קצה הלשון מתכופף אחורה. הצליל נוצר באזור בין המכתש לחיך. מכתש = הרכס מאחורי השיניים הקדמיות. יש עוד סוגים של עיצורים באותו מקום, אבל הם שונים בצורת הלשון. עיצורים כאלה קיימים בשפות כמו הודו‑אריות ומנדרינית. באלפבית הבין‑לאומי (IPA) מוסיפים לסימן קרס קטן מתחת, שמצביע ...
עיצורים מכתשיים-חיכיים
אלו צלילים שנוצרים במקום בין המכתש לחלק הקדמי של הלשון. (מכתש = המקום מאחורי השיניים). הצורה של הלשון היא שטוחה. צלילים כאלה יש בפולנית, מנדרינית, יפנית וקוריאנית. יש צלילים דומים שנבדלים לפי צורת הלשון. כשהקצה של הלשון הולך אחורה זה שונה. כשהלשון מקופפת כמו כיפה זה שונה. בטבלאות, אם יש שני צלילים ב...
עיצורים בתר-מכתשיים
עיצורים בתר-מכתשיים הם צלילים שמיוצרים בין הבליטה אחרי השיניים (המכתש) ובין החלק הקשה בגג הפה (החיך הקשה). העיקר הוא צורת הלשון. לעיתים הלשון מכונסת לצורה של כיפה. כשהלשון כזאת, יוצרים את העיצורים האלה. יש גם מקרים שהלשון שטוחה. יש גם מקרים שהלשון מוטה לאחור. בטבלה של צלילים, כשיש שתי אותיות באות...
עיצורים מכתשיים
עיצורים מכתשיים הם צלילים שהלשון נוגעת במכתש בעת ההגייה. מכתש הוא המקום שעליו נוגעת הלשון. בעברית המדוברת האותיות ד, ל, נ, ת ועוד משמיעות צלילים מכתשיים. זכרו את המילה הזכירה "טסת לצן זד". האות שי"ן לא שייכת לקבוצה הזאת. שי"ן נוגעת במקום אחר בלשון. גם צלילים זרים כמו ז', ג' ו־צ' אינם מכתשיים....
עיצורים שורקים
עיצורים שורקים (שורקים = צליל כמו 'שורק') הם חוככים או מחוככים. חוככים, צליל שנוצר מחיכוך אוויר. מחוככים, מתחילים בעצירה ואז יש חיכוך. זו קבוצה של חוככים עם שורק ברור. מחוככים מתחילים בעצירה ואז ממשיכים כחיכוך. בעברית השורקים משפיעים על פעלים בבניין התפעל ובשינוי העיצורים....
עיצורים משופתתים
עיצורים משופתתים הם עיצורים שבהם השפתיים עוזרות להוציא את הצליל. (משופתתים = עם שפתיים). הם ישירים בשפות מהקווקז, כמו צ'רקסית ואבחזית. וגם במשפחה שנקראת אתבסקה בצפון אמריקה. יש סימון מיוחד לאותם עיצורים. באלפבית לצלילים שמראֶה איך להגיד מילים, מוסיפים סימן קטן [ʷ] ליד האות. למשל [kʷ] זה ק יחד עם ר...
עיצורים מלועלעים
עיצור הוא צליל כמו ס או ד. מלועלע אומר שאומרים אותו עם הלוע. הלוע זה החלק הפנימי של הצוואר. כשמגידים עיצור מלועלע, שרירי הלוע מתכווצים. בערבית יש ארבע אותיות כאלה: ص, ض, ط, ظ. כל אחת מהן נשמעת קצת "עבה" בגלל הלוע....
עיצורים רוטטים
עיצור רוטט הוא צליל מהיר שיופיע כשחלק בפה רוטט. זה קורה כשהלשון טופחת שוב ושוב במקום מסוים בפה. לעיתים הרוטט נוצר כששתי השפתיים טופחות זו בזו מהר. זה לא נשאר במקום, זה נוגע ונפרד שוב ושוב. יש כמה מיקומים של רטט בפה. שתי דוגמאות פשוטות בטבלה הן מכתשי (הלשון נגד החיך) ודו-שפתי (שתי השפתיים)....
עיצורים מוולניים
עיצור מוולן הוא עיצור שבו הלשון נוגעת גם בחלק האחורי של הפה. החלק האחורי הזה נקרא ווילון. ווילון = חך רך. כשמגבירים את הלשון קצת לכיוון הווילון, הצליל משתנה ומקבלים עיצור מוולן. בערבית יש מילה אחת עם עיצור כזה: "אללה". במקומות אחרים כמו רוסיה ואירלנד יש עיצורים "קשים" ו"רכים". הקשים הם כמו עיצורי...
עיצורים מקישים
עיצור מקיש (flap) הוא נפנוף קטן של חלק בפה. זה קורה כששריר אחד דוחף חלק בחלל הפה נגד חלק אחר. זה שונה מעיצורים סותמים. בעיצורים סותמים (stops) בונים לחץ אוויר לפני שסוגרים. יש גם מקיש צדדי. הוא קיים בשפות כמו יפנית. ...
עיצורים מצוצים
עיצורים מצוצים נקראים גם קליקים. קליקים הם צלילים של ״מציצה״ בפה. כדי להגות קליק סוגרים חלק בפה. אז מזיזים את החיך האחורי. נוצר ואקום קטן מאחורי הסגירה. כשפותחים את הסגירה, האוויר נכנס פנימה והצליל נשמע. בכמה תרבויות משתמשים בקליקים כדי להראות אי־שביעות רצון. בעברית יש צקצוק כזה. כקולות חלק מהשפה...
עיצורים מסודקים
עיצורים מסודקים הם צלילים שבהם לא משתמשים בנשימה מהריאות. הם נוצרים בעזרת הגרון. הגרון הוא החלק בצוואר שעוזר לשלוט באוויר. כך זה קורה בקצרה: 1. הגרון יורד ומכניס אוויר לפה. 2. הפה נסגר. 3. הגרון עולה ולוחץ על האוויר. 4. הפה נפתח והאוויר יוצא, נשמע הצליל. בטבלה מופיעים מקומות הגייה שונים בפה ובג...
עיצורים מפונמים
עיצורים מפונמים הם צלילים שמיוצרים עם קצת יניקה. יניקה זו נגרמת כשהפיקת הגרון (החלק שבין מיתרי הקול) יורדת. לפעמים גם יש נשימה רגילה שגורמת למיתרי הקול לרעוד. העיצור המפונם הכי נפוץ הוא דו-שפתי. זה עיצור שנוצר בין שתי השפתיים. ההגייה עוברת בשלושה שלבים קצרים: 1) סוגרים מקום בדיבור. 2) הפיקת הגר...
עיצורים גרוניים
עיצורים גרוניים הם צלילים שמופקים מאזור הגרון. הלוע הוא החלק האחורי של הגרון. אפיגלוטיס הוא מכסה קטן שמכסה את קנה הנשימה. גלוטיס הם מיתרי הקול. יש שלוש קבוצות עיקריות של עיצורים גרוניים. כאן שורש הלשון לוחץ על קיר הלוע האחורי. כאן קפלים ליד מכסה הגרון נלחצים ונוצרים צלילים. כאן מיתרי הקול (הגלוט...
עיצורים מחונככים
עיצורים מחונככים הם עיצורים שנוגעים גם בחלק הקשה של הפה. 'חך קשה' זה החלק העליון הקשה בפה. כשהעיצור נוגע שם, הצליל נעשה קדמי יותר. בכתיבה מדעית מוסיפים ליד העיצור את האות j כדי להראות את זה. לדוגמה [dʲ] הוא [d] עם מגע בחך. בשפות שונות ההבדל הזה יכול להיות חשוב ולשנות מילים. ברוסית קוראים לעיצורים...
עיצורים צידיים
עיצורים צידיים הם עיצורים שבהם האוויר יוצא בצד של הלשון. לפעמים הלשון נוגעת בשיניים העליונות או במכתש. זה שונה מעיצורים אחרים, שם האוויר יוצא מהמרכז של הלשון. רובם הם מקורבים. מקורב, הלשון קרובה אבל אין חיכוך חזק. יש גם חוככים צידיים, חיכוך באוויר בצד הלשון. עוד יש מקיש ומצוץ צידיים, סוגי מגעים ק...
עיצורים ענבליים
עיצורים ענבליים נובעים מהענבל. הענבל זה ה'לשונית' הקטנה שבאמצע הגב של הפה. כשמגיאים אותם הענבל נוגע או מתקרב לחלק האחורי של הפה. יש ענבליים סוגים: חוכך (צליל עם חיכוך) ורוטט (הענבל רוטט ונוגע כמה פעמים). בעברית מדברים לפעמים כך עם ח ו־כ ועם ר. בערבית יש עיצור ענבלי חזק שנכתב ב־ق. בעברית ובלשונות ...
עיצורים שפתיים
עיצורים שפתיים הם צלילים שמייצרים מהשפתיים. לפעמים משתמשים גם בחלקים אחרים של הפה. יש כמה קבוצות חשובות: הצליל נוצר כשהשפתיים נוגעות אחת בשנייה. הצליל נוצר כשקצה הלשון נוגע בשפה העליונה. זה נדיר. השפה התחתונה נוגעת בשיניים העליונות. השפה העליונה נוגעת בשיניים התחתונות. הצליל נוצר בשפתיים ובחל...
עיצורים מחוככים
עיצורים מחוככים הם צלילים שנוצרים בפה. קודם חוסמים את האוויר. אחר כך משחררים אותו לאט. כך נוצר צליל חיכוך. חיכוך כאן אומר שהאוויר עובר לאט ויוצר רעש. זה כמו שני עיצורים שמתאחדים לעיצור אחד: הראשון סוגר והשני חוכך. בעיצור המחוכך החלק שסוגר לא משחרר אוויר לבד. דוגמאות: תשואה, צואה. בעברית יש של...
עיצורים אפיים
עיצורים אפיים הם צלילים שבהם האוויר יוצא דרך האף. "עיצורים" הם צלילים שאינם תנועות. הפה נחסם במקום מסוים. החך הרך יורד. האוויר יוצא מהאף ולא מהפה. החסימה היא בפה, לא בתוך האף. זה מה שנותן לצליל את התחושה האפית. רוב השפות בעולם משתמשות בעיצורים אפיים. הנפוצים הם דו-שפתי ומכתשי. העיצורים האלה בדר...
עיצורים מקורבים
עיצורים מקורבים הם צלילים שעושים באויר ערוץ צר. ערוץ צר = מקום קטן שבו האוויר עובר. חיכוך זה רעש שנוצר כשאוויר נוגע בחלקים בפה. לפעמים יש קצת חיכוך כשמדגישים את הצליל. משפחת המקורבים נחלקת ל־חצאי תנועות ולנזילים. חצאי תנועות הם צלילים שדומים לתנועות (התנועות הן האותיות שנמשכות, כמו A). האוויר עו...
עיצורים לועיים
עיצורים לועיים הם צלילים שמייצרים בכיווץ הלוע. הלוע זה המקום בין הענבל למכסה הגרון. הצלילים האלה נפוצים בערבית. פעם הם היו גם בעברית ובשפות שמיות אחרות. היום חלק מהשפות הפסיקו להשמיע אותם. העיצורים הלועיים משפיעים על התנועות (הקולות של האותיות a, e ועוד). הם יכולים לשנות או להוסיף תנועה לידם. דו...
עיצורים סדקיים
עיצורים סדקיים הם צלילים שמיוצרים אצלנו בגרון. הגרון הוא המקום שבו מיתרי הקול נמצאים. מיתרי הקול אלו שתי רצועות בגרון. יש שני סוגים עיקריים: סותם וחוכך. סותם סוגר את הדרך לאוויר רגע קצר. חוכך מצמצם את הדרך וגורם לאוויר לצפצף קצת. יש גם הבדל אם מיתרי הקול רוטטים. אם הם רוטטים העיצור נקרא קולי. אם ...
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם צלילים שנוצרים כשאוויר עובר בתעלה צרה בפה. זה עושה צליל חיכוך. יש שתי קבוצות עיקריות. חוככים שורקים, אלה עושים צליל כמו שריקה. הם נוצרים בקדמת הפה, כשהלשון קרובה לשיניים. חוככים בלתי־שורקים, אלה לא שורקים. הם נחלקים לשני סוגים. מרכזיים: האוויר עובר במרכז הלשון. צדיים: האוויר ע...
עיצורים נחציים
עיצורים נחציים הם צלילים מיוחדים בשפות. נחציות היא תכונה שבה יש חיתוך נוסף מאחורי בפה או בגרון. יש שתי דרכים לעשות את זה. אחת, הלשון מתקרבת לאחורי הפה. השנייה, יש סגירה ופתיחה חזקה בגרון, כמו פיצוץ קטן. השפות השמיות שונות: בעברית העתיקה היו צלילים כאלה. היום בעברית רובם נעלמו. לכן קשה לשמוע את ה...
עיצור
בעיצורים עיצור הוא צליל שמחסום את האוויר כשמגיהים אותו. תנועה כמעט לא חוסמת את האוויר. יש שתי דרכים לחשוב על עיצורים. לפי היכן הם נוצרו בפה. לפי איך הם נשמעים. לדוגמה במילה קַו [kav] ה-k נעצר בחלק האחורי של הפה. ה-v נעצר בשפתיים. ה-a יוצא בלי חסימה. יש צלילים שבין עיצור לתנועה. במילה הצ'כית "kr...
התלכדות עיצורים
התלכדות עיצורים פירושה שאוזן שומעת שני עיצורים זהים רצופים. דגש חזק הוא סימן שמראה שהעיצור נשמע כפול. דגש משלים הוא דגש שאינו נובע מהשורש של המילה. בעברית החדשה לא תמיד שומעים הכפלה כזאת. החוקרים עדיין משתמשים ברעיונות מהעברית הקלאסית כדי להסביר את זה. במחשבה פשוטה מדמיינים שתי אותיות נפרדות שמתלכ...
שיכול עיצורים
שיכול עיצורים זה כשהעיצורים קרובים מחליפים מקומות. עיצורים הם צלילים כמו ב, מ, ש. ברוב המקרים זה קורה בפעלים עם תחילית ת־, כמו בצורת התפעל. אם האות הראשונה של השורש היא צ, ס, ש, ז או ג, היא יכולה להחליף מקום עם הת' של התחילית. אחרי ההחלפה, הת' לפעמים נשמעת כמו ד. לפעמים היא נשמעת אחרת, כמו ט. דוגמ...
רשימת עיצורים
יש רשימה של עיצורים לפי האלפבית הפונטי הבינלאומי. בסה"כ כ-125 עיצורים שונים. כל עיצור מתואר בשלושה דברים: מקום, דרך וקוליות. מקום (בסיס חיתוך) אומר איפה במפה נוצר המגע. דרך (אופן חיתוך) אומר איך האוויר יוצא. קוליות אומר האם יש צליל רוטט (קולי) או לא (אטום). כשרשומה בטבלה מכילה שני עיצורים, השמאלי אט...
מסומננות
מסומננות היא רעיון בבלשנות. זה אומר מי נדיר ומי נפוץ בשפות. כשהדבר נדיר או מורכב קוראים לו מסומנן. אם יש צורה מסומנת בשפה, בדרך כלל יש גם את הצורות הפשוטות שלה. ילדים בדרך כלל לומדים קודם את הצורות הפשוטות. CV זה עיצור‑תנועה. עיצור הוא צליל כמו ת או פ. תנועה היא קול כמו א או ו. CV פשוט יותר מ‑CVC...
סונוריות
סונוריות אומרת כמה 'צליל' יש בצליל כשמבטאים אותו. כל התנועות חזקות בשמע שלהן. רק חלק מהעיצורים חזקים כך. עיצורים סונורנטיים כוללים למשל l ו-r, את w ו-j, ואת m ו-n. הם נוצרים עם חסימה קטנה של האוויר, ולכן יש להם פחות רעש. קוליים זה כשמיתרי הקול רעדים ויש קול. חוסמים או חוככים חוסמים או משנים את האו...
האלפבית הפונטי האוראלי
האלפבית הפונטי האוראלי נקרא גם UPA. הוא משמש כדי לכתוב צלילים של שפות פינו-אוגריות. אמיל נסטור סטלה פרסם אותו ב‑1901. יש עוד אלפבית לשמות צלילים שנקרא IPA. IPA כותב כל צליל בדיוק. UPA כותב קטגוריות של צלילים ולא תמיד כל צליל בנפרד. UPA נכתב בכתב נטוי. משתמשים בו באותיות מהאלפבית הפיני, מהיווני ומה...
נאוואחו (שפה)
נאוואחו (Diné bizaad) היא שפת שבט הנאוואחו. אתבסקית אומרת שהיא משתייכת לקבוצה של שפות. היא קרובה רק לאפאצ'ית. זו השפה של ילידים אמריקאים עם יותר מ‑100,000 דוברים. הרבה ילדים בשבט מדברים אותה בבית, אבל יותר אנשים עוברים לאנגלית. אין לה כתב מקורי. מאז 1939 כותבים אותה באותיות לטיניות, כמו באנגלית. ...
מפיק (לשון)
מפיק הוא נקודה בתוך האות ה'. הנקודה אומרת שהה' בסוף מילה היא עיצור. עיצור = צליל כמו h. התנועה היא קול כמו a או e. כשהה' עיצור, היא לא תנועה. הנקודה מופיעה כשיש כינוי בסוף המילה. למשל: הלבישהּ (היא לבשה אותה). גם בספרהּ ובשמהּ יש נקודה. יש מילים מיוחדות שבהן לא שמים נקודה, כמו "ממנה". במילים כמו גֹ...
Х (כתב קירילי)
כה היא אות באלפבית הקירילי. היא מייצגת צליל שמסומן /x/. עיצור וילוני נוצר בחלק האחורי של הפה. חוכך אומר שהאוויר חורק כשנשמע הצליל. צורתה דומה לאות היוונית כי ול־X. בעבר קראו לה כארוּ. בערכים היא שוותה ל־600....
חוק גרים
חוק גרים הוא שינוי צלילים חשוב שהפרד בין שפות גרמאניות לשפות אחרות. החוק גילה שהצלילים השתנו בצורה שיטתית. את החוק גילו שלגל ב-1806 וראסק ב-1818. יעקוב גרים הרחיב את הרעיונות ב-1822. החוק עובד בשלושה צעדים פשוטים. עיצורים סותמים (עיצורים שבהם האוויר נחסם, כמו p ו‑t) הפכו לחוככים (צלילים שבהם יש חי...
אבג'ד
אבג'ד הוא סוג כתב שבו כותבים בעיקר עיצורים. עיצורים הם צלילים כמו ב, כ, מ. תנועות כמו א, ו, י לא תמיד מסומנות. לפעמים התנועות נכתבות בעזרת אותיות שמראות גם תנועה וגם עיצור. אותיות כאלה נקראות אמות קריאה. לפעמים מוסיפים סימנים קטנים ליד האותות כדי להראות תנועה. בעברית קוראים לסימנים האלה ניקוד. כתב...
איסלנדית
איסלנדית היא שפה שאנשים מדברים באיסלנד. היא כמעט לא השתנתה מאז המאה ה-13 בגלל ספרים ישנים שנשמרו. יש ספרים עתיקים של ארי תורגילסון מסוף המאה ה-11. באיסלנדית יש הרבה צלילים מיוחדים. היא מבחינה בין צלילים עם נשיפה וללא נשיפה. (נשיפה: מפנים אוויר בקול כשאומרים את הצליל.) בטבלאות שבמקור מופיעים פירוט...
משפט שובר שיניים
'משפטים שוברי שיניים' או 'מוקשי לשון' הם משפטים שקשה להגיד מהר. הם נוצרו כדי לאתגר את ההגייה. עיצורים (צלילים כמו ב או ש) חוזרים או מתחלפים במשפטים כאלה. יש משפטים כאלה כמעט בכל שפה. הם מצחיקים בגלל הדרך שאומרים אותם ולפעמים בגלל המשמעות. דוגמאות קטנות: 'גנן גידל דגן בגן'. גם הספר Fox in Socks של דו...
יהודה חיוג'
רבי יהודה בן דוד, שנקרא חיוג', חי במאה ה־10. הוא למד את כללי השפה העברית. חיוג' נולד בפאס שבמרוקו. הוא ביקר בקורדובה. חלק מהחוקרים חושבים שהוא היה תלמיד של מנחם בן סרוק. הוא מת בערך בשנת 1012. חיוג' גילה שרוב השורשים בעברית יש בהם שלוש אותיות. "שורש" כאן פירושו: שלוש אותיות שממנו יוצאים פעלים וש...
ארמנית
יש שתי שפות שיוצאות מהשפה הארמנית. אחרי רצח העם הארמני, הארמנית המערבית נשארה בעיקר אצל ארמנים שחיים בחוץ לארץ. ארמנית היא שפה מהמשפחה ההודו‑אירופית. היא מיוחדת ומשתייכת לכת של עצמה. יש לה מילים משפות כמו פרסית. גם השפות של האזור הקווקז השפיעו עליה. הספרים הארמניים הראשונים נכתבו מהמאות החמישית ו...
איבר חונך
איבר חונך הוא האיבר ששולט בזרם האוויר בגוף. זרימת האוויר עוזרת ליצור עיצורים. עיצורים הם צלילים כמו ת ו־מ. יש שלושה איברים שעוזרים לשנות את האוויר. יש גם שני כיוונים לזרימה. רוב הצלילים האלה נוצרים מהמנגנון הריאתי מחוצן, כלומר האוויר יוצא מהריאות. נמצאו עוד חמישה מנגנונים אפשריים, ושניים נוספים רק ...
ء
המזה (בערבית: همزة) היא סימן קטן בכתב הערבי. צורתו היא ء. הוא מייצג עצירה קצרה בקול. זה דומה לאות א' בעברית. במילה "ישראל" יש שתי מזות. אחת מתחת לאליף ויש אחת מעל היָא. המזה אינה אות מהרשימה של 28 האותיות. היא יכולה לעמוד על אליף, על ואו, על יָא, או לבד על השורה. הסימן הגיע מצורת האות עין (ע). הו...
בסיס חיתוך
בסיס חיתוך זה המקום בפה או בגרון שבו חלקים סוגרים על האוויר. זה קובע איך יוצא העיצור. איברי הגייה הם חלקים שעוזרים לעשות צלילים. יש איבר פעיל שנע, כמו הלשון, ויש איבר סביל שנשאר במקום, כמו החיך. יש נקודות בפה שבהן החלקים מתקרבים זה לזה. שם נוצר העיצור. אלה עיצורים שנוצרים עמוק בגרון ובלוע. ...