סיווג היינות של 1855 בבורדו

«סיווג היינות של 1855 בבורדו» היא מערכת דירוג של יקבים (שאטו, טירה) מאזור בורדו בצרפת. הסיווג נוצר כדי לתאר את מעמד ואיכות היינות ולסייע בקביעת מחירים.

בבורדו ייצור היין התקיים כבר מאות שנים. הופעת "כרמים" או "גידולים" (Cru, דרגות איכות לכרמים) הושפעה מהשקעות אצילים, טכנולוגיות טובות יותר ותחרות בין היקבים. דירוגים עזרו לסוחרי היין לקבוע מחירים ולקבוע מי היקבים המובילים באזור.

תומאס ג'פרסון, שהיה שגריר בארצות הברית בפריז בסוף המאה ה־18, שיבח במיוחד את היינות של בורדו. במכתב ציין ארבעה כרמים שהוא ראה כטובים במיוחד: שאטו מרגו, טור דה סגיר, או-בריון ולפיט. המכתב מראה שאהבת יינות בורדו היא עתיקה.

בשנת 1855, נפוליון השלישי ארגן תערוכה בינלאומית בפריז וביקש שיוגשו בה יינות צרפתיים. סוחרי בורדו הוזמנו להכין סיווג של היקבים. אז בורדו כבר נחשב לאזור מוביל לייצור יין.

חברת הסוחרים הכינה רשימה שכללה 58 שאטואים (יקבים). הם חילקו אותם ל־5 רמות איכות (Premier Cru עד Fifth Cru). ארבעת השאטואים הנחשבים ביותר היו Lafite, Latour, Margaux ו־Haut Brion. הדירוג השפיע על המחירים והמוניטין של היינות עד היום.

בתחילה היה גם סדר פנימי בתוך כל דרגה. למשל, שאטו לאפיט נחשב לראשון מבין הראשונים. אחרי מחלוקות בוטלה החלוקה הפנימית ונשאר דירוג אלפביתי בתוך כל דרגה. מספר היקבים השתנה עם השנים; היום הם רבים יותר (כ־61), בעקבות חלוקות וקניינים חדשים. מקרה בולט: שאטו מוטון רוטשילד הועלה מדרגה שנייה לראשונה בשנת 1973.

הסיווג של 1855 התבסס בעיקר על מחירי היין באותה תקופה. מחירים אלה שיקפו את המוניטין והביקוש.

אזור Graves כלל גם הוא דירוגים לשאטואים, וב־1953 ו־1955 נכללו שם שיקולים נפרדים עבור יינות אדומים ולבנים.

לסנט־אמיליון יש מערכת דירוג נפרדת, גמישה יותר. היא הוקמה ב־1955 ותוקנה במספר מועדים. בדירוג הראשון הופיעו בין השאר Cheval Blanc ו־Ausone.

אזור פומרול ידוע בכמה מהיינות היקרים בעולם, כמו Petrus, אך אין לו סיווג רשמי.

במשך השנים נעשתה ביקורת על סיווג 1855. חלק ממבקרי היין הציעו שיטות חלופיות, ובראשית העשורים האחרונים עלו הצעות חדשות מצד מבקרי יין ידועים.

«סיווג היינות של 1855 בבורדו» הוא רשימת יקבים מובילים מבורדו שבצרפת. שאטו (Chateau) זה שם לבתי היין. שאטו פירושו טירה.

במאה ה־19 היו אנשים שחיפשו לדרג את היקבים לפי איכות. שיפורים בטכנולוגיה והשקעות עזרו לגדל יינות טובים יותר.

תומאס ג'פרסון אהב יין. הוא ציין כמה שאטואים מובילים מאז סוף המאה ה־18.

בשנת 1855 נערכה תערוכה בפריז. הקיסר ביקש רשימת יקבים לפי איכות. כך נוצר הסיווג.

הסיווג הכיל 58 שאטואים וחולק ל־5 דרגות. ארבעת היקבים הנחשבים ביותר היו Lafite, Latour, Margaux ו־Haut Brion. יש גם דירוג לשמנים לבנים מתוקים, ושאטו d'Yquem היה ראשון מביניהם.

בהתחלה היו כללים פנימיים בתוך הדרגות. לאחר ויכוחים בוטלו והדירוג נשאר לפי שמות באלפבית. ב־1973 עלה שאטו מוטון רוטשילד לדרגה הראשונה.

סנט־אמיליון משתמשת בסיווג שמשתנה מדי פעם. שם שני שאטואים ידועים הם Cheval Blanc ו־Ausone.

בפומרול יש יינות מאוד יקרים, כמו Petrus, אבל אין שם סיווג רשמי.

יש מי שחושב שיש בעיות בסיווג מ־1855 והציעו דרכים חדשות לדרג יינות.