סעד מן הצדק

'סעד מן הצדק' הוא סיוע שמעניק בית משפט מעבר למה שקבוע בחוק. מדובר בצעד יוצא דופן שניתן מטעמי צדק, כששיקולי הצדק גוברים על הנורמות החוקיות.

בחוק הישראלי יש מקרים מוגבלים שבהם ניתן סעד כזה. המקרים העיקריים קשורים לפעילות של בית המשפט העליון ולסמכויות מיוחדות של בתי משפט שלום בתביעות פינוי.

בית המשפט העליון, כשישב כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ), אינו מתערב בקלות בהחלטות של בתי הדין הרבניים. התערבותו מוגבלת למקרים של פגמים מהותיים בפסיקה, כמו חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי. אם העניין אינו שייך לסמכותו של בית דין אחר, הבג"ץ יכול לפעמים להעניק סעד מן הצדק כדי למלא פער סמכותי.

לבתי משפט השלום הוענקה סמכות מיוחדת במקרים של תביעות פינוי נגד שוכרים מוגנים. מקור הסמכות הוא דיני היושר במשפט האנגלי (כללים שמאפשרים צדק כאשר החוק אינו מספק).

סעד זה מאפשר לבית המשפט לסרב להעניק פסק דין פינוי, אפילו אם קיימת עילת פינוי. החוק מעגן זאת בסעיף 132 לחוק הגנת הדייר, והסעד הושווה לחנינה מוחלטת שמוחקת את העבירה.

הסעד ניתן רק לדיירי דירת מגורים מוגנים. בדרך כלל הוא ניתן פעם אחת בלבד. הוא אינו זמין להשכרה עסקית. מדובר ב'תרופה' יוצאת דופן, שנועדה להתחשב בנסיבות האישיות של הדייר.

'סעד מן הצדק' הוא עזרה מיוחדת מבית משפט. זו עזרה שניתנת כשצריך להיות צודק

בישראל יש מקרים מועטים שבהם בתי משפט נותנים סעד כזה. זה לא קורה בכל התיקים.

העליון בפועל שנקרא בג"ץ לא מתערב בקלות בהחלטות של בתי דין דתיים. הוא יכול להתערב אם הבית דין חרג מסמכותו או פעל שלא לפי כללי הצדק. לפעמים הבג"ץ נותן סעד מן הצדק אם אין גוף אחר שיכול להכריע.

לבתי משפט השלום מותר לתת סעד כזה בתביעות פינוי נגד שוכרים מוגנים. מקור הרעיון הוא בדיני היושר במשפט האנגלי. דיני היושר הם כללים שמנסים להביא צדק כשהחוק לא מספיק.

הסעד מונע פינוי גם אם השוכר הפר את החוזה. זה מעוגן בסעיף 132 לחוק הגנת הדייר. סעד כזה דומה לחנינה שמוחקת את העבירה.

הסעד ניתן רק לדירות מגורים מוגנות. הוא ניתן בדרך כלל פעם אחת. הוא לא ניתן לשוכרי עסקים.