ספר חנוך ב', שנקרא גם רזי חנוך או חנוך הסלאבי, הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך.
הוא נמצא ב-1886 בספרייה הציבורית של בלגרד על ידי חוקר המקרא סוקולוב.
החיבור מסווג כפסאודואפיגרפי, כלומר ייחוס המחבר בטקסט אינו ודאי.
קיימים שני "ספרי חנוך" נוספים: חנוך א' (מלא בגרסת געז) וחנוך ג' (עותק עברי מהמאה הביניים המוקדמת).
הם אינם המשך אחד לשני, וכינויים בסדר א'-ב' נועדו רק להקל על המחקר.
מקור הספר בסלאבית כנסייתית עתיקה. נראה שמדובר בתרגום מיוונית, שאולי תורגמה מעברית או מארמית.
הגרסה המקורית לא שרדה. תאריכי הכתיבה שנויים במחלוקת, בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה.
רוב החוקרים נוטים למאה הראשונה לספירה. אברהם כהנא הציע מקור עברי, בירושלים, בזמן קיומו של בית המקדש.
יש מספר גרסאות בסלאבית: גרסה קצרה וגרסה ארוכה; חוקרים אחרים מדברים על שלוש־ארבע גרסאות.
פרק ג' בולט במיוחד. שם מסופר מפגש בין חנוך לנשר, ובו מוצגות התלבטויות מוסריות.
בסיפור מופיע גם הדמות האלגורית של אליהו הנביא, והטקסט נוגע לדיני אישות, כלומר חוקי משפחה ומערכת הנישואים.
בספר מופיע לראשונה הביטוי "מקצץ בנטיעות", המוכר בפרשת "הפרדס".
לספר נופך אפוקליפטי ואסכטולוגי. עלילת החיבור מובאת ברובו בגוף ראשון.
חנוך מתאר מסעו בשבעת הרקיעים, פגישתו עם אלהים, ושליחותו ללמד את האנשים.
הוא מלמד במשך 30 יום ואז נלקח לשמים. לאחר מכן הטון עובר לגוף שלישי.
החלק השלישי עוסק בחייהם של מתושלח, מלכי־צדק וניר, אחיו של נח.
הקטעים האסטרונומיים בגרסה הקצרה מסתמכים על שנה בת 364 יום.
בגירסה הארוכה נוספו אזכורים לשנה ירחית ולשנה יוליאנית.
תרגום לעברית פורסם עם פרשנותו של אליה שמואל הרטום ככרך ז' בסדרת פרשנות הספרים החיצוניים.
ספר חנוך ב' נקרא גם רזי חנוך. הוא לא חלק מהתנ"ך.
הספר נמצא ב-1886 בספרייה בבלגרד. מישהו בשם סוקולוב מצא אותו.
לא בטוח מי כתב את הספר. אומרים שהוא פסאודואפיגרפי.
(פסאודואפיגרפי, זה אומר שיכולה להיות טעות לגבי מי המחבר האמיתי.)
הוא נשמר בסלאבית כנסייתית עתיקה. אולי תורגם מיוונית.
יש עוד שני ספרי חנוך אחרים, אבל הם לא המשך אחד לשני.
בספר יש סיפור על חנוך ונשר. הסיפור נקרא "אליהו והנשר".
השיחה שם עוסקת במוסר ובחוקים של משפחה. זה מוצג בעזרת אליהו הנביא.
הסיפור מתאר גם מסע של חנוך בשבעת השמיים. הוא פוגש את אלהים ומדבר איתו.
חנוך חוזר לארץ ולומד את האנשים במשך 30 יום. אחר כך נלקח לשמים.
בחלקים אחרים מדברים על מתושלח, מלכי־צדק וניר, אחיו של נח.
בגרסה הקצרה יש תיאור של שנה בת 364 יום. בגרסה הארוכה מוסיפים גם שנים נוספות.
הספר תורגם לעברית עם פרשנות על ידי אליה שמואל הרטום.
תגובות גולשים