עולש (מושב)

עולש הוא מושב באזור השרון, המשתייך למועצה אזורית עמק חפר. מושב הוא יישוב חקלאי שבו המשקים עובדים יחד ולעיתים משתפים שירותים.

המושב נוסד בדצמבר 1949 על ידי עולים מרומניה בשם ראשוני "בארותיים ב'", סמוך למושב בארותיים א'. היישוב הוקם על אדמות שהיו שייכות לכפר הערבי קאקון; תושביו עזבו במהלך מלחמת העצמאות בעת התקפה של ההגנה (ארגון צבאי יהודי אז).

המיזם נכנס תחת התנועה "מן העיר אל הכפר", רעיון של מעבר מתעסוקה בעיר לעשייה חקלאית. ב־11 בדצמבר 1949 הגיעו 31 משפחות, שהקימו אוהלים על הקרקע. התיישבות ראשונית זו עמדה בפני קשיים גדולים, ורבות מהמשפחות עזבו.

ב־1953 הקליטה הקהילה כעשרים משפחות עולות מצפון אפריקה במסגרת המבצע "מן האנייה להתיישבות", מבצע שמטרתו להעביר עולים ישירות להתיישבות חקלאית. ב־1954 שונה שם היישוב לעולש, על שם צמח אלנבי שמצוי בשטח.

בשנות ה־60 נמשכה חיזוק הקהילה, וב־1965 הגיעו תושבים עם ניסיון חקלאי מעמק בית שאן. בעת מאוחרת יותר יש במושב כ־100 משקים. הם מעובדים בעיקר על ידי כ־15 חקלאים המתמקדים בגידולי פרחים.

העבודה הייתה קשה: בוץ בחורף וקוצים גדולים שגרמו לתחושת תסכול אצל המתיישבים. בסוף שנות ה־90 המושב גדל והכפיל את אוכלוסייתו במסגרת הרחבה. הניהול מתבצע על ידי אגודה חקלאית וועד קהילתי מקומי. נסים זווילי, פוליטיקאי ודיפלומט, התגורר במקום.

בעולש פועלת חוות החופש, מקלט לשיקום והצלה של בעלי חיים שניצלו מתעשיות המזון ומניסויים.

עולש הוא מושב בחבל השרון. מושב הוא כפר חקלאי שבו משפחות עובדות יחד.

המושב נפלח ב־דצמבר 1949 על ידי עולים מרומניה. בתחילה קראו לו "בארותיים ב'". זה היה ליד מושב אחר בשם בארותיים א'. לפני כן הייתה שם שְכונה ערבית שתקופת המלחמה גרמה לתושביה לעזוב.

המתיישבים הגיעו במסגרת רעיון שנקרא "מן העיר אל הכפר". ב־11.12.49 הגיעו 31 משפחות והקימו אוהלים. החיים היו קשים, ורבים עזבו.

ב־1953 הגיעו כעשרים משפחות נוספות מצפון אפריקה. ב־1954 שינו את השם לעולש, על שם צמח שנמצא שם.

בשנות ה־60 הגיעו אנשי חקלאות מעמק בית שאן. היום יש במושב כ־100 משקים. כ־15 חקלאים מטפחים בעיקר פרחים.

בסוף שנות ה־90 היישוב גדל והכפיל את גודלו. את המקום מנהלים אגודה חקלאית וועד קהילתי.

בעולש יש חווה מיוחדת שנקראת חוות החופש. שם מטפלים בבעלי חיים שניצלו מתעשיות ובניסויים. הם מקבלים שם טיפול ושיקום.