עורב מזרע

עורב המזרע (שם מדעי: Corvus frugilegus), שם מדעי הוא השם הרשמי שמזהה כל מין.

צבעו שחור עם אזור לבן ליד המקור, שנראה ככתם חשוף במעטה הנוצות. אורכו כ־44, 46 ס"מ.
המין חובב אזורים קרים. למרות זאת הוא נמנע בשלג ובקרח, ומעדיף אזורים קרים על פני חמים. בחורף יכול להופיע גם באזורים חמים.
למין שני תת־מינים עיקריים: C. f. frugilegus שנפוץ ברוב אירופה ובחלקים מערביים של אסיה, ו־C. f. pastinator שנמצא בצפון אסיה (כולל סיביר, יפן, קוריאה וצפון סין). בישראל הוא מופיע כעובר־אורח בחורף.
הוא ניזון בעיקר מחרקים, תולעים ודגנים מעובדים (דגנים שמגדלים אנשים).
עורבי המזרע מאוד חברותיים וחיים בלהקות. בחורף להקות מתאחדות ולעתים נוצרות להקות ענקיות, תועדו עשרות אלפי פרטים בסקוטלנד. לאחר החורף הם חוזרים ללהקות קטנות יותר לרבייה.
במהלך החיזור הזכר מבצע ריקוד וקול סביב הנקבה ולעיתים מביא לה מזון. כל זוג בונה קן מזרדים ומטיל 3, 5 ביצים. הנקבה דוגרת כ־18 יום. הגוזלים גדלים במהירות: מגיעים לגודל מלא בגיל כ־40 יום, אך תלויים במזון הוריהם עד כחודשיים ולא עצמאיים עד כחמישה חודשים.

כמו רבים מעורביי המשפחה, לעורב המזרע מיוחסות תכונות על־טבעיות במסורות שונות.

עוֹרֵב המזרע (שם מדעי: Corvus frugilegus). שם מדעי = השם המדעי של המין.

הציפור שחורה ויש לה כתם לבן קטן ליד המקור.
אורכה כ־44, 46 ס"מ.
היא אוהבת אזורים קרים, אך נמנעת משלג וקרח.
יש לה שני סוגים עיקריים: אחד באירופה ואחד בצפון אסיה.
בישראל רואים אותה בחורף מדי פעם.
היא אוכלת חרקים, תולעים ודגנים.
עורבי המזרע חיים בלהקות גדולות. בחורף להקות מאוחדות ויכולות להיות ענקיות.
כאשר הם מתאהבים, הזכר רוקד ומביא אוכל לנקבה.
הנקבה מטילה 3, 5 ביצים ודוגרת 18 יום.
הגוזלים גדלים מהר. הם גדולים אחרי כ־40 יום.

באנשים מייחסים לעורב תכונות על־טבעיות כמו לעופות משפחתו.