עיצורים גרוניים

עיצורים גרוניים הם צלילים שמופקים בעיקר באזור הגרון. הלוע (החלק האחורי של הגרון), אפיגלוטיס (מכסה הגרון) והגלוטיס (מקום מיתרי הקול) הם האזורים המעורבים. כשהמבטא מופק שם, החיכוך והמאמץ הם בחלק האחורי של הלוע.

עיצורים כאלה נפוצים בשפות שמיות כמו עברית וערבית, וכן בשפות אפריקאיות, קווקזיות ודרום־אסיאתיות.

עיצורים גרוניים מחולקים לפי המקום המדויק שבו החלקים בגולגולת והגרון נוגעים או מתקרבים.

עיצורים אלה נוצרים על־ידי כיווץ שורש הלשון כנגד הקיר האחורי של הלוע. מדובר בתנועה אחורית של הלשון.

עיצורים אלו נוצרים כאשר קפלי הארי־אפיגלוטיס נלחצים כנגד מכסה הגרון. ההגייה שימושית ליצירת צלילים חזקים באזורים אלה.

עיצורים אלה מופקים בעזרת הגלוטיס, מיתרי הקול עצמם. הם מבוססים על רטט או סגירה של מיתרי הקול.

עיצורים גרוניים יכולים להשפיע על התנועות (תנועות קוליות) לידם. ההשפעה עשויה להתבטא בהנמכה או במרכזת התנועה.

עיצורים גרוניים מופיעים באזורים ובשפות מסוימים ביותר, במיוחד במשפחות שהוזכרו קודם.

בעברית המקראית התקיימו מספר עיצורים גרוניים. בעברית מודרנית רבים מהם הושמטו או שונו בגייה.

בכמה שפות מחוץ לעברית ישנם עיצורים גרוניים במגוון צורות.

הטבלה המקובלת מציינת סימנים מקדמים לכל קבוצה של עיצורים גרוניים.

עיצורים גרוניים הם צלילים שמופקים מאזור הגרון. הלוע הוא החלק האחורי של הגרון. אפיגלוטיס הוא מכסה קטן שמכסה את קנה הנשימה. גלוטיס הם מיתרי הקול.

יש שלוש קבוצות עיקריות של עיצורים גרוניים.

כאן שורש הלשון לוחץ על קיר הלוע האחורי.

כאן קפלים ליד מכסה הגרון נלחצים ונוצרים צלילים.

כאן מיתרי הקול (הגלוטיס) עובדים כדי ליצור צליל.

עיצורים אלה יכולים לשנות את התנועות של האותיות לידם.

הצלילים האלה נפוצים בעברית ובשפות כמו ערבית. הם גם מופיעים בשפות באפריקה ובאזורים אחרים.

בעבר היו בעברית כמה עיצורים גרוניים. היום רבים מהם השתנו.

יש סימנים מיוחדים שמייצגים את העיצורים האלה בטבלה.