עלה

עלה הוא איבר בצמח שמיועד בעיקר לקליטת אור לצורך פוטוסינתזה, תהליך שבו הצמח ממיר אור לאנרגיה. לעתים יש לעלים תפקידים נוספים, למשל אצל אזדרכת מצויה העלים משמשים גם כקוטלי חרקים.

העלה מחובר לענף וכולל טָרָף (החלק הרחב והדק), פְּטוֹטֶרֶת (המטרה: גבעולון שמקשר את העלה לענף) ועֲלֵה לְוַאי (שאינו תמיד בולט). קיימות צורות שונות של עלים: משוננים, בשרניים ועוד. עלים יכולים להיות פשוטים או מורכבים; בעלה מנוּצֵה כל חלקיו מסודרים יריעה נגד יריעה, ובמקרים מסוימים העלה מחולק לעלעלים קטנים, מנוצה פעמיים או יותר.

הצבע הירוק ברוב העלים נובע מכלורופיל, פיגמנט שקולט אור ומתחיל שרשרת העברת אלקטרונים בתהליך הפוטוסינתזה. יש גם פיגמנטים אחרים כמו קרוטן (כתום) ואנתוציאנין (אדום‑סגול). הם קולטים אור ועוברים את האנרגיה לכלורופיל במקום להשתתף ישירות בפוטוסינתזה.

צורת העלים משקפת פשרה בין רצון לקבל שטח פני גדול לקליטת אור לבין הצורך להקטין איבוד מים בהזעה (התאיידות). בצמחים במצבים חמים ויבשים, כמו במדבר, רובם הקטינו מאוד את שטח העלים; קקטוסים למשל כמעט חסרי עלים רגילים.

לעלה מספר חלקים חשובים שנוגעים בתפקודו ובחלוקת החומרים בתוכו.

בעצים נשירים יש תאים בעלי חישה לטמפרטורה ולאור. בסתיו, כשהטמפרטורה יורדת והימים מתקצרים, מפסיקים לייצר כלורופיל. הכלורופיל הקיים מתפרק והפיגמנטים האחרים נחשפים, לכן העלים מקבלים צבעים צהובים‑אדומים. בסופו של דבר העלים נושרים, תופעה הנקראת שלכת. עצים שלא משירים את עליהם קוראים ירוקי עד.

את השלכת מווסתים הורמונים צמחיים, ביניהם אוקסינים, חומצה אבציסית ואתן (האתילן, גז). השלכת מאפשרת לצמח לשרוד את החורף, כי המטבוליזם שלו יורד מאוד והצמח יכול לחכות עד העונה החמימה. בעצים מסוימים הפריחה מסתייעת בכך שאין עלים שמסתירים את הפרחים; זה עוזר לאבק יצא ברוח או להקות של מאביקים למצוא את הפרחים.

עלי השלכת נחשבים לסימן של הסתיו, ויש אזורים, למשל בחוף המזרחי של ארצות הברית וקנדה, שבהם תיירים מגיעים במיוחד לראות את צבעי השלכת. גם עלים של ירוקי־עד מתחלפים, אך בהדרגה כל כמה שנים. באזורים טרופיים לחים, שבהם יש אור וסוגי גשם לאורך כל השנה, השלכת כללית אינה מתרחשת.

ניתן להבחין בעלי עלים עם פטוטרת ושני סוגים ברורים ביניהם. עלעל שונה מעלון כי אין לו ניצן בנקודת החיבור שלו לציר. לרוב הצמחים החד־פסיגיים יש עלים פשוטים; בדו־פסיגיים ניתן למצוא עלים פשוטים או מורכבים.

עלים יכולים להתפתח לצורות שונות שמעניקות יתרון הסתגלותי לסביבה שבה הצמח חי.

עלה הוא חלק של הצמח שתופס אור מהשמש כדי להכין אוכל. התהליך הזה נקרא פוטוסינתזה (הצמח משתמש באור להכין אנרגיה).

לעלה יש חלק גדול שטוח שנקרא טָרָף (החלק שהשמש פוגעת בו), פְּטוֹטֶרֶת (גבעולון שמחבר את העלה לענף) ולעיתים עלה לוואי קטן. יש עלים דקים ומשוננים, ויש עלים בשרניים.

רוב העלים ירוקים בגלל כלורופיל (צבען ירוק שתופס אור). יש גם צבעים אחרים כמו קרוטן (כתום) ואנתוציאנין (אדום‑סגול). הצבעים האלו נותנים את האור שלהם לכלורופיל.

במקומות חמים ויבשים, כמו מדבר, הצמחים עושים עלים קטנים מאוד או כמעט בלי עלים. זה עוזר להם לא לאבד הרבה מים.

כשקר בחוץ והימים קצרים, הצמח מפסיק להכין כלורופיל. אז הצבעים האחרים נראים והעלים נעשים צהובים או אדומים. בסוף הם נושרים, זו שלכת. זה עוזר לצמח לשרוד בחורף. עצים שלא משירים את עליהם נקראים ירוקי עד.

יש עלים פשוטים ויש עלים שמחולקים לעלעלים. אצל חלק מהצמחים העלה מחובר בענף על ידי פטוטרת.

עלים יכולים להשתנות בצורתם כדי לעזור לצמח לשרוד בסביבה שלו.