עלי ח'אמנאי

עלי חוסייני ח'אמנאי (נולד ב-19 באפריל 1939 במשהד) הוא המנהיג העליון של איראן. הוא גם מרג'ע תֶריסֶרי שִׁיעִי, כלומר סמכות דתית בזרם השיעי. לפני כן כיהן כנשיא הרפובליקה האסלאמית.

ח'אמנאי גדל במשפחה דתית ומשם קיבל חינוך אסלאמי. למד בנג'ף שבעיראק ובקום, שני מרכזים חשובים ללימודי דת שיעית. שם פגש ולמד אצל רוחאללה ח'ומייני, שלימים היה מורה רוחני עבורו. כבר בשנות ה-60 החל לפעול פוליטית נגד שלטון השאה, נעצר מספר פעמים על פעילותו והמשיך בעשייה המהפכנית.

במהפכה של 1979 היה ח'אמנאי מבכירי המשטר החדש. הוא לקח תפקידים מדיניים ודתיים, וקידם את עיקרון הוֶלַאיַת פַקִיה, שלטון ההנהגה הדתית. ב-1981 נבחר לנשיא איראן ושימש בתפקיד בזמן מלחמת איראן, עיראק ובתקופות של טרור ועימותים פנימיים. במהלך כהונתו הושפע משורת אירועים אלימים, כולל ניסיונות התנקשות.

לאחר מות ח'ומייני מונע ח'אמנאי למנהיג העליון ב-1989. מאז הוא מחזיק בסמכות המשמעותית ביותר במדינה. התפקיד כולל פיקוח על כוחות הביטחון, מערכות המודיעין, המשטרה הפוליטית ומוסדות מרכזיים. ח'אמנאי שמר על שליטה באמצעות רשת נאמנויות במוסדות הדת, הצבא המהפכני והכלכלה הציבורית.

ח'אמנאי תמך בקו שמרני ונקט במדיניות קשה נגד מחנות רפורמיסטיים. הוא פעל להגביל את חופש הביטוי והמעורבות הפוליטית של יריבים. בתקופה של מחלוקות פוליטיות הוא נתפס כתומך בפעולות שליליות כלפי מתנגדים.

בעניין מדיניות החוץ הוא חיזק את כוח קודס, יחידה של משמרות המהפכה שפועלת מחוץ לאירן כדי לתמוך במיליציות ובנאמנים שלה באזור. באמצעות תמיכה הזו ביססה איראן השפעה במדינות כמו עיראק, סוריה, לבנון ותימן. ח'אמנאי קידם את מה שהוא קורא "ציר ההתנגדות" מול ישראל וארצות הברית.

ח'אמנאי הוביל וחתר לפיתוח תוכנית גרעין איראנית. ההתקדמות הגרעינית גרמה לסנקציות כלכליות קשות שפגעו בכלכלה וללחץ בינלאומי. ב-2015 נחתם הסכם עם מדינות המערב, אך באטימות ובפעולות תחתיות נמשכו פעילויות גרעיניות שהעמיקו את החשדות כלפי טהראן.

בעשור השני של המאה ה-21 הסנקציות והמשבר הכלכלי עוררו מחאות חוזרות ונשנות. ב-2009 ההתקוממות לאחר הבחירות הובילה לדיכוי קשה, וב-2022 מותו של מהסה (מהשה) אמיני עורר גל מחאות רחב שהלך ומתסס כנגד המשטר. ח'אמנאי נתפס כשומר על המשטר, ותמיכתו בכוחות הביטחון הובילה לדיכוי המפגינים.

בשנים האחרונות חלה החרפה ביחסי איראן עם ישראל וארצות הברית. לפי הודעות המשטר איראן הורתה על מתקפות ישירות על ישראל ב-2024, והיו תקיפות נוספות. העימותים כללו גם חיסולים של בכירים איראנים והסלמה צבאית במרחב. ב-2020 חוסל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, בידי הכוחות האמריקאיים, אירוע שסימן נקודת מפנה ביחסים.

ח'אמנאי הוא בנם של ג'וואד וח'אדיג'ה. אחיו, ביניהם האדי ח'אמנאי, מעורבים בפוליטיקה והעיתונות. אחד מבניו נקרא מוג'תבא ח'אמנאי.

עלי ח'אמנאי נולד ב-19 באפריל 1939 במשהד. היום הוא המנהיג העליון של איראן. המנהיג העליון, ראש המדינה שהסמכות הדתית והמדינית נמצאות בידו.

כשהיה צעיר למד ח'אמנאי לימודי דת בנג'ף ובקום. שם פגש את רוחאללה ח'ומייני, מנהיג המהפכה. ח'אמנאי התחיל לפעול נגד שלטון השאה ונעצר כמה פעמים.

ב-1979 השתתף במהפכה שהביאה לשינוי גדול באיראן. ב-1981 נבחר לנשיא. בתקופת הנשיאות הייתה מלחמה קשה עם עיראק. ח'אמנאי נפצע בניסיון התנקשות ואבד שימוש חלקי בידו.

ב-1989 מונה למנהיג העליון במקומו של ח'ומייני. מאז הוא מקבל החלטות חשובות במדינה. הוא שולט בארגוני ביטחון ובמוסדות דת וכלכלה.

ח'אמנאי עוזר לקדם קבוצות שבאות במקומות אחרים במזרח התיכון. כוח קודס, יחידה צבאית שמפעילה משימות מחוץ לאיראן, קיבלה תמיכה ממנו. תמיכה זו נתנה לאיראן השפעה במדינות כמו לבנון, סוריה ותימן.

ח'אמנאי קידם גם פיתוח גרעין. לכן מדינות אחרות הטילו סנקציות, הגבלות כלכליות, על איראן. הסנקציות פגעו בכלכלה ויצרו מצוקה.

בשנים האחרונות היו מחאות רחבות באיראן. ב-2022 מותה של מהסה אמיני גרם למחאות גדולות. אנשים יצאו לרחובות במאבק על זכויות וחופש. המשטר הגיב בחומרה, והרבה אנשים נפגעו.

גם המתיחות עם ישראל וארצות הברית גברה. היו תקיפות, חיסולים ומעשי נקמה. אלה אירועים שהשפיעו על כל האזור.

ח'אמנאי בא ממשפחה דתית. יש לו אחים ובנים המעורבים בעבודה ציבורית.