עם הארץ

עַם הָאָרֶץ זה שם שנתנו בתקופת בית שני לאנשים שפחות ידעו את חוקי הדת. חוקי הדת אלה כללים שמנחים איך להתנהג.

המילים באו מרעיון של "אנשים שגרים בכפר" והיו פחות בקיאים בדינים מאשר אנשים בעיר.

במקרא המונח שימש לתאר קבוצות אנשים. חוקרים אומרים שלפעמים זה גם רמז לכוח פוליטי בעיר.

בספרות חז"ל כינו כך את מי שלא הקפיד בענייני טומאה וטהרה. טומאה וטהרה פירושן פה כללים טקסיים של "נקי" ו"לא נקי". דיברו גם על תרומות, חלק מהיבול שניתן לקודש.

לא תמיד ברור מי בדיוק הוא עם הארץ. המשמעות השתנתה בזמנים שונים.

לפני היו כללים והגבלות נגד עם הארץ. היום רוב הכללים האלה לא מתקיימים.

היו לחלק מהחכמים מתחים עם עם הארץ. זה נבע מחוסר הבנה, ממנהגים שונים ומפעמים גם ממעמד חברתי.

בחלק מהמקומות חז"ל אמרו דברים קשים על עם הארץ. יחד עם זאת דנים ועושים שיקולים שונים לגבי היחס אליהם.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!