ע. הלל

הִלל עומר (4.8.1926, 30.6.1990) היה סופר, משורר ואדריכל נוף. מוכר בשם העט ע. הלל, פרסם שירים למבוגרים ולילדים, כתבי פזמונים ועבד כמתכנן גנים בערים ובקיבוצים.

הלל נולד בקיבוץ משמר העמק בשם קוטוביץ'. בתחילת הקריירה פרסם שירים תחת השם עוגני, ובהמלצת אברהם שלונסקי אימץ את שם העט "ע. הלל" והשנה את שם משפחתו לעומר. ב-1948 לחם בקרבות ובפלמ"ח. לאחר המלחמה עבד בנוי בקיבוץ והוציא את ספר שיריו הראשון, "ארץ הצהרים" (1950). בשנות ה-50 נסע לצרפת ללמוד אדריכלות גנים ונוף, מקצוע שמתמקד בתכנון גנים ושטחים ציבוריים, ושב ארצה. שירת בעיריית ירושלים כראש מחלקת גנים ותכנן בין היתר את גן המנורה וחלק מגנים בקמפוס גבעת רם. ב-1959 עבר לתל אביב ופתח ב-1968 משרד פרטי לאדריכלות נוף.

ב-1978 קיבל את עיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער עבור "דודי שמחה". בשנותיו האחרונות זכה בפרסי יעקב פיכמן (1986), פרס זאב למפעל חיים (1987) ושוב בעיטור אנדרסן על "ענן ביד" (1990).

שירתו של הלל מלאת התפעמות מהנוף והטבע. מבקר צבי לוז כינה את התחושה הזו "הלם הנופים": חוויה של השתאות עד שתיאורה קשה במילים. הנופים המובאים בשירתו הם נופי ארץ ישראל, מדבר, שדות, חופים וערים, ולעתים מציינים גם מקום וזמן מדויקים. אצל הלל התגלות הטבע קרובה לחוויה דתית; הוא רואה אלוהים בתוך הנופים ולא מחוץ להם. זוהי גישה שמזכירה פנתאיזם, אמונה שהאל נמצא בכל דבר. בשירתו יש שילוב בין לשון מקראית או ארכאית לשפת דיבור מודרנית והומור.

הלל התמקד גם במחזורים בטבע ובקשרים בין היצורים. שירים רבים מתארים צמחים ובעלי חיים: כלנית, חרצית, בולבול ועוד. הוא השתמש בתמונות פשוטות ובהדגשים רגשיים כדי להראות איך העולם משפיע על האדם.

הלל כתב גם שירים וספרים לילדים. הקובץ הראשון לילדים היה "בוקר טוב" (1961). דמות בולטת ביצירתו היא "דודי שמחה", דוד צוחק, קצת מוזר, שאוהב להשתובב. שיריו לילדים מדברות על חיות וטבע, ולעתים, על געגוע או בדמיון. כמה משיריו הולחנו והפכו לשירים מוכרים. בשנותיו האחרונות יצאו גם מהדורות חדשות של שיריו עם איורים עדכניים.

השיר "מדוע לובשת הזברה פיג'מה" הונצח על בול ישראלי פעמיים, ב-1984 וב-2013.

הלל פרסם גם פרוזה אוטוביוגרפית, ביניהן הספר "תכלת וקוצים". כמה משיריו הולחנו על ידי מלחינים ידועים, והוא כתב פזמונים לשירים שהבוצעו על ידי להקות שונות.

כעובד ציבור ועשר שנים אחר כך כעצמאי, תכנן הלל גנים, שכונות ורחובות בערים ובקיבוצים. אדריכל נוף הוא מי שמתכנן פארקים וגנים ציבוריים. הסגנון שלו נטה לקווים חופשיים, תבליט טבעי וצמחייה שהנראית כמו טבעית. הוא העדיף חומרים צמחיים ומקומיים, פתרונות שנוחים לאחזקה בישראל, ושאף לפתח סגנון ישראלי בגינון.

זכה בפרס רוקח על שתי עבודות: 1979 ו-1987 (המוזיאון ופארק צ'ארלס קלור).

מעט מסמכיו המקצועיים נמסרו לארכיון אדריכלות ישראל על ידי משפחתו ב-2012.

בנותיו כוללות את הסופרת והבמאית טל עומר ואת הסטנדאפיסטית נולי עומר. הלל נפטר ב-1990 בבית חולים בתל אביב ממחלת לב והובא למנוחות במשמר העמק.

פרסם שירי מבוגרים, קבצי שירים לילדים, פרוזה ופזמונים. בין הספרים הבולטים: "ארץ הצהרים", "נשירה", "בוקר טוב", "דודי שמחה" ו"תכלת וקוצים".

הִלל עומר (1926, 1990) היה משורר וסופר ילדים. הוא כתב שירים על טבע וחיות. רבים משיריו זכו לשירים ששרים אותם.

הלל נולד בקיבוץ משמר העמק. בתחילת חייו פרסם שירים. הוא לחם ב-1948 בחזית. אחר כך למד תכנון גנים בצרפת. חזר לישראל ועבד בתכנון גנים בירושלים ותל אביב.

השירים שלו מספרים על נופים של ארץ ישראל. הוא אוהב עצים, פרחים ובעלי חיים. לעיתים הוא מרגיש שהטבע מביא לו השראה גדולה, ואפילו תחושת קדושה בהבעת התפעמות. הוא משתמש במילים יפות ולעתים מצחיקות.

כתב ספרים ושירים לילדים. הקובץ הראשון לילדים יצא ב-1961 וקרה "בוקר טוב". אחת הדמויות האהובות שלו היא "דודי שמחה", דוד שמח ומשתגע קצת, והילדים אוהבים אותו. שירו על הזברה הופיע על בול דואר.

השיר "מדוע לובשת הזברה פיג'מה" הופיע על בול דואר שני פעמים.

אדריכל נוף הוא מתכנן גנים. הלל תכנן פארקים וגנים, והעדיף צמחים מקומיים וחומרי בנייה פשוטים. העיצובים שלו נראו כמו טבע.

בנותיו עוסקות באמנות ובתיאטרון. הלל נפטר ב-1990 ממחלת לב.

כתב שירים למבוגרים ולילדים, סיפורים וזכרונות, ושירים שהולחנו.