פדריקו גארסיה לורקה

פדריקו גארסיה לורקה (5.6.1898, 19.8.1936) היה משורר, מחזאי ובמאי תיאטרון ספרדי. הוא נודע כאחד הקולות המרכזיים של הספרות הספרדית במאה ה-20.

נולד ליד גרנדה שבאנדלוסיה במשפחה שבעלת אדמות. בילדותו אהב מוזיקה וטבע. למד פסנתר והשפיעו עליו מלחינים כמו דביסי ושופן. לאחר התיכון התחיל ללמוד משפטים, אך עבר ללימודי ספרות, אמנות ומוזיקה.

במדריד הכיר אמנים כמו סלבדור דאלי ולואיס בוניואל. כתב מחזות ושירים מוקדמים. ספר השירים הראשון הופיע ב-1921. בשנות ה-20 נטל חלק באוונגרד הספרדי ובפסטיבלים לקידום זמר הפלמנקו. ציוריו ושיריו שילבו מוטיבים אנדלוסיים יחד עם השפעות סוריאליסטיות (אמנות שמתארת עולם של חלומות) וקוביסטיות.

בשנות ה-30 ניהל תיאטרון נייד בשם "לה באראקה". התיאטרון העלה מחזות בכפרים ללא תשלום. בעשורים אלה כתב את מחזותיו המפורסמים: "חתונת הדמים", "ירמה" ו"בית ברנרדה אלבה". מחזות אלה בוחנים נורמות חברתיות, תפקידי נשים ונושאים שנחשבו טאבו אז, כולל הומו-ארוטיות (משיכה רומנטית לאנשים מאותו מין).

ב-1929, 1930 ביקר בארצות הברית ושהה בעיקר בניו יורק. שם כתב את "משורר בניו יורק" (פורסם אחרי מותו ב-1940), קובץ שירים שבו נשקפות תחושות ניכור וביקורת חברתית.

בין ספריו הבולטים: "רומנסרו צועני" (1928), "שירת הזמר העמוק" ו"קינה על איגנסיו סנצ'ס מחיאס". היצירות משלבות מוטיבים עממיים אנדלוסיים, קצב פיוטי ושפה מודרנית. לורקה השתמש לעתים בסוריאליזם ובכפל משמעות בשירים מאוחרים יותר.

בתחילת מלחמת האזרחים הספרדית נחשב לורקה למסוכן בעיני כוחות הימין בגלל דעותיו השמאליות ונטיותיו המיניות. ב-16, 18 באוגוסט 1936 נעצר בגרנדה. לאחר תקופת מעצר קצרה הוא נרצח על ידי אנשי הפשיסטים. מקום קבורתו המדויק לא ידוע עד היום, ונושא מותו מעורר מחלוקות וחקירות רבות.

משטר פרנקו צנזר ושתק לגבי לורקה שנים רבות. חלק מכתביו, בעיקר אלה עם מוטיבים הומו-ארוטיים או סוציאליסטיים, נאסרו או הודפסו רק אחרי נפילת המשטר.

במאה ה-21 נערכו חפירות בחיפוש אחר שרידיו. החיפושים העלו ממצאים מעורבים והחקירות לא הביאו לתוצאה חד־משמעית עד כה.

בגרנדה ובמקומות אחרים בספרד קיימים מוזיאונים, פארקים וגלריות על שמו. טקסי זיכרון נערכים מדי שנה באתרי ההנצחה. אמנים ומוזיקאים רבים הקדישו לו יצירות.

מלבד השירה פרסם גם מחזות שהוצגו בבמות רבות. יצירותיו משקפות את תרבות האנדלוסיה, זמר הפלמנקו והמאבקים החברתיים של התקופה. מחזותיו משלבים פיוט, טקסיות וביקורת חברתית.

מחזותיו הועלו בישראל במסגרות תיאטרון שונות.

חלק מיצירותיו תורגמו לעברית והופיעו בספרים ובתרגומים שעשו סופרים ומשוררים ישראליים.

עבודותיו הבימתיות כוללות מחזות חברתיים, קומי־סאטיריים וטרגדיות דרמטיות.

שירתו נחשבת עשירה במוטיבים עממיים, במקצב ופנטזיה. היא השפיעה על משוררים ומוזיקאים ברחבי העולם.

פדריקו גארסיה לורקה נולד ב-1898 ליד גרנדה שבספרד. הוא אהב מוזיקה ושירה.

כשהיה ילד למד פסנתר. משפחתו שמרה על ביתו והוא שאב השראה מהטבע ומהפלמנקו. פלאמנקו הוא סגנון שירה וריקוד אנדלוסי (מאזור ילדותו).

בנעוריו עבר למדריד והכיר אמנים מפורסמים. הוא כתב שירים ומחזות. ספר שיריו הראשון יצא ב-1921.

הוא הנהיג תיאטרון נייד שהביא הצגות לכפרים. כתב מחזות מפורסמים כמו "חתונת הדמים", "ירמה" ו"בית ברנרדה אלבה".

בשנת 1936, כשפרצה מלחמה בספרד, הוא נעצר ונרצח בגלל דעותיו ואישיותו. המיקום המדויק של קברו לא ידוע.

לאחר מותו הממשל אסר לדבר על שמו ועל יצירותיו שנים רבות.

מאז חיפשו שרידים שלו. חפרו כמה פעמים אך לא מצאו הוכחה ברורה.

בגרנדה יש מוזיאון על שמו. אנשים חוגגים את יצירתו ורוקדים פלמנקו לזכרו.

הוא כתב שירים עם מבט על חיי הכפר, מוזיקה ומיתוסים. חלק מהשירים והמחזות שלו נחשבים קלאסיקה בספרד.