בבלשנות, פונמה (הֶגְיָן) היא יחידת הגייה בסיסית שמבדילה מילים. החלפה של פונמה אחת באחרת יכולה לשנות את משמעות המילה. מילים שהן שונות רק בפונמה אחת נקראות "זוג מינימלי"; למשל גיר וקיר.
פונמה בדרך כלל מייצגת אוסף של הגאים דומים שנקראים אלופונים (ביצועים שונים של אותה פונמה).
יש להבחין בין שלושה מושגים: פונמה, יחידה תאורטית של צליל; אלופון, ביצוע ממשי של פונמה; וגרפמה, סימן בכתב. בלשנים מסמנים פונמות בין שני לוכסנים, למשל /k/, ואת ההגאים בסוגריים מרובעים, למשל [k]. לאורך זמן הקשר בין הכתב לפונמות נחלש; לפעמים גרפמה אחת מייצגת כמה פונמות, ולפעמים כמה גרפמות מייצגות פונמה אחת. לדוגמה: ש' במילים שלום ושמח, או ט' ו־ת' שמייצגות בעברית מודרנית את אותה פונמה /t/.
לכל שפה יש אוסף פונמות משלה. בעברית אין הבחנה פונמית בין שתי הגראות של ר', בעוד שבערבית יש הבדל בין שני צלילים אלה. מספר הפונמות משתנה מאוד: יש שפות עם כ־10 פונמות ויש שפות עם כ־140; ברוב השפות יש בדרך כלל 30, 50 פונמות. לפעמים גם משך ההברה או הטון (הנגנה) יכולים להיות בעלי ערך פונמי. שפות שבהן הטון משנה משמעות נקראות שפות טונאליות.
בשנת 2011 פורסם מחקר שטען שיש מתאם בין מספר הפונמות במילה ומרחק מוצא השפה מאפריקה, ושהממצא תומך ברעיון שמקור השפות באפריקה. תגובות מדעיות הצביעו על בעיות מתודולוגיות בטענה זו וטענו שייתכן שמדובר בארטיפקט סטטיסטי.
פונמה (הֶגְיָן) היא צליל שעושה הבדל בין מילים. החלפת צליל אחד יכולה לשנות את המילה. לדוגמה: גיר וקיר שונים בצליל אחד.
אלופון, הדרך שבה מפיקים את הצליל (איך מוציאים את ההיגוי). גרפמה, אות בכתב. בלשנים כותבים פונמות בין סימנים מיוחדים, ואת ההגאים בסוגריים מרובעים. לפעמים אות אחת מייצגת כמה צלילים. ולפעמים כמה אותיות מייצגות את אותו צליל.
מספר הפונמות שונה משפה לשפה. יש שפות עם בערך 10 פונמות. יש שפות עם הרבה יותר. ברוב השפות יש בין 30 ל־50 פונמות. בחלק מהשפות גם הטון של המילה משנה את המשמעות. שפות כאלה נקראות שפות טונאליות.
היה מחקר שכתב ששפות התחילו באפריקה. חוקרים אחרים אמרו שהמחקר בעייתי ולא בטוח מה המסקנה.
תגובות גולשים