פוסטקולוניאליזם

פוסטקולוניאליזם הוא שם כולל לתאוריות החוקרות את המורשת שהשאיר השלטון הקולוניאלי האירופי מאז המאה ה-19.
התאוריות רואות כיצד בני אדם ובני קבוצה עומדים מול בעיית גיבוש זהות לאומית אחרי שחרור מהשלטון הזר.
הן בוחנות גם איך הידע על עמים כבושים שירת אינטרסים של הכובשים, כיצד נוצר ידע זה, וכיצד משתמשים בו כדי לשמר יחסי כוח.
מרבית התיאוריות מושפעות מהמושג "כוח" של מישל פוקו, כלומר האופן שבו נוצרים ונשמרים יחסי שליטה בחברה.

עבודות ביקורת ראשוניות כללו את "עור שחור, מסיכות לבנות" של פראנץ פנון (1952), אך זרם מאורגן התגבש לקראת סוף שנות ה-70.
ראשית הזרם הפוסטקולוניאלי נקשרת בספרו של אדוארד סעיד, "אוריינטליזם" (1978).
סעיד הראה איך מדע המזרחנות בצרפת ובבריטניה תיאר את המזרח כחלש ונחשל, וכיצד תיאור זה שירת את הקולוניאליזם.
הוא קבע שבמקום להתמקד במה שקורה במזרח, כדאי לבדוק איך המערב יצר את ה"ידע" על המזרח, ידע שהצדיק את השליטה וההגמוניה.

מאז התפתחו מחקרים שפירקו את טיעוני העליונות המערבית וחשפו הנחות סמויות שמקורן ביחסי כוח.
המחקר הפוסטקולוניאלי עוסק גם בתודעת הנכבש: איך הקולוניאליזם גרם לאובדן אמונה בתרבות המקומית ולרצון להידמות לכובש, ניסיונות שנוטים להיכשל.


קיימת תאוריה הטוענת שמדינת ישראל היא תוצר של תהליכים קולוניאליים אירופיים.
לטענת תומכי התפישה (כמו סמי שלום שטרית ואלה שוחט), זה כולל עלייה מסיבית של יהודים אירופים, נישול של אוכלוסייה פלסטינית, והבאת יהודים ממדינות ערב לשימוש כלכלי ולעיצוב מרקם חברתי חדש.
לטענתם, המזרחים סבלו מאפליה וניסיונות להשתכנזתם, והמדיניות שימרה יתרון אשכנזי כלכלי־מעמדי.
מתנגדי נרטיב זה טוענים שהוא מניח פרשנות סלקטיבית, מפשט מורכבויות חברתיות, ולעתים עושה אידיאליזציה של יחסים בעבר.
המבקרים מוסיפים שאמירות שמייחסות תכונות רעות לקבוצה שלמה עלולות להיות בעצמן פורמט של גזענות.

אחת הביקורות העיקריות טוענת שסלחנות כלפי ה"אחר הילידי" עלולה להוליך לקבלה של רלטיביזם תרבותי קיצוני.
חלק מהמבקרים חוששים שגישה כזו עלולה להוביל גם לסלחנות כלפי גילויי אלימות קיצוניים.

פוסטקולוניאליזם בוחן מה קורה אחרי כיבוש.
כיבוש זה כשמדינה שולטת בארץ אחרת.
החוקרים שואלים איך אנשים בנו זהות חדשה אחרי ששוחררו.

פראנץ פנון כתב ספר חשוב ב-1952.
אדוארד סעיד כתב את "אוריינטליזם" ב-1978.
אוריינטליזם הוא סוג של מחקר על המזרח.
סעיד הראה שהמחקר הזה עזר להשאיר את המזרח בתדמית פחות מפותחת.
כך המערב מצא תירוץ לשלוט.


חלק מהחוקרים אומרים שישראל קשורה לתהליכים קולוניאליים אירופיים.
הם מדברים על עלייה של יהודים אירופים, נישול של פלסטינים והבאת יהודים ממזרח.
יש גם חוקרים שמבקרים את הרעיון הזה.
הם אומרים שהנרטיב הזה מפשט את ההיסטוריה.

מישהו טוען שלפעמים התיאוריה נכנסת לסלחנות רבה מדי.
הם חוששים שזה עלול להוביל לקבלת דברים רעים.