פוֹקאצ'ה היא לחם שטוח שנאפה בתנור. בדרך כלל מרפדים אותה בשמן זית, בבצל, בעשבי תיבול או בתוספות דומות לאלה שמוסיפים על פיצה. השם מגיע מהלטינית focus, שפירושו "מרכז" או "אח", כי פעם אפו את הלחם במרכז האח של הבית.
משערים שהמתכון הבסיסי הגיע מהאטרוסקים או מיוון העתיקה. כיום הפוקאצ'ה מזוהה במיוחד עם מחוז ליגוריה שבצפון איטליה, ונקראת שם פוקאצ'ה ג'נובזֶה. גרסה מקומית ידועה היא פוקאצ'ה עם גבינה (focaccia col formaggio) מעיר רקו ליד ג'נובה.
הבצק של הפוקאצ'ה דומה לבצק פיצה. הוא מורכב מקמח עם גלוטן (חלבון שנמצא בקמח), שמן, מים, סוכר, מלח ושמרים (פטריות זעירות שגורמות לבצק לתפוח). הפוקאצ'ה מוגשת לצד מנות שונות, משמשת כבסיס לפיצה ולעיתים משמשת להכנת כריכים, ובמקומות מחוץ לאיטליה משתמשים בה רוב הזמן לכריכים.
מכינים שכבה עבה של בצק על התבנית. לוחצים או מגלגלים אותו ואז מנקבים את פני השטח כדי לשחרר בועות אוויר. נהוג לנקב בעזרת האצבעות כדי ליצור בארות קטנות. לפני האפייה מורחים שמן על הבצק כדי לשמור עליו לח וטעים.
כשהפוקאצ'ה נאפה על האח או על אבן החלה להופיע בשפות שונות שמות מקומיים. בדיאלקטים שונים קוראים לה בשמות כמו fougasse, fogassa או bogaza. בדיאלקט הג'נובזי היא נקראת "a fügassa".
פוֹקאצ'ה היא לחם שטוח שאופים בתנור. בדרך כלל שמים עליה שמן זית ולעיתים בצל, עשבים או גבינה. השם בא מלטינית: focus. זה אומר "מרכז" או "אח". פעם אפו את הלחם ליד האח בבית.
היא הייתה כבר בלב המטבחים העתיקים, ואפילו היום מקשרים אותה במיוחד עם ג'נובה שבאיטליה. יש סוג מפורסם עם גבינה מעיר שנקראת רקו.
הבצק דומה לבצק הפיצה. הוא עשוי מקמח, מים, שמן, מלח וסוכר. יש בו גם שמרים (שמרים = פטריות זעירות שהופכות את הבצק לאוורירי).
מרדדים או לוחצים את הבצק לתבנית. עושים חורים קטנים ביד כדי לאוורר. משמנים את השטח בשמן זית לפני האפייה. כך הלחם נשאר רך ולח.
במקומות שונים קוראים לפוקאצ'ה בשמות אחרים, כמו fougasse או fogassa. בג'נובה קוראים לה "a fügassa".
תגובות גולשים