פיטום אווזים וברווזים

פיטום מודרני של אווזים וברווזים הוא האכלה בכוח בכמויות גדולות. המטרה היא להגדיל את כבדם ולהפיק "כבד אווז", כבד שומני, כלומר כבד מלא בשומן שמיועד לאכילה.

הלעטה של אווזים החלה במצרים העתיקה כבר במאה ה-25 לפנה"ס. הרומאים אימצו את השיטה, ובהמשך היא הפכה נפוצה במיוחד בצרפת, שבה כבד אווז מפוטם נחשב למנה מסורתית.

בדרך כלל מחדירים צינור לגרון העוף ודוחסים מזון לקיבתו בלחץ. עם הזמן כמות המזון גדלה, ולעיתים מגיעה עד כ־2.5 ק"ג ביום. השומן מצטבר בכבד, והוא מתנפח פי שבעה עד עשרה.
הכבד המנופח פוגע בבריאות העוף. הוא לוחץ על איברים פנימיים וגורם לקשיי נשימה ולקושי להלך. החדרת הצינור עלולה לפצוע את הוושט. כעשירית מהעופות המפוטמים מתים מסיבוכים כאלה לפני השחיטה.

ארגונים להגנת בעלי חיים יוצאים למאבק כנגד הפיטום בטענה לאכזריות. בעקבות לחץ ציבורי ואקטיביזם חוקרו ואסרו את השיטה במדינות רבות. בין המקומות שאסרו את הפיטום ניתן לציין את בריטניה, גרמניה, שווייץ, ישראל, וכן אזורים בארצות הברית כמו קליפורניה.

ענף פיטום האווזים הוקם בשנות ה־50 בידי עולים מהונגריה. בשנות ה־60 וה־70 הייצוא גדל, וישראל הגיעה למקומות בולטים בייצוא כבד אווז. בסוף שנות ה־90 וה־תחילת האלף הוחמרה הביקורת הציבורית. עתירות משפטיות הובילו לכך שבג"ץ קבע ב־2003 שתיקנות הפיטום אינן חוקיות, והאיסור הונהג בפועל ב־15 באפריל 2006. ב־31 ביולי 2006 נכנס גם איסור על פיטום ברווזים. לאחר מכן נערכו הליכים משפטיים כלפי מפטמים שהמשיכו בעיסוק.

נידונה גם שאלת הכשרות והאם עוף מפוטם עלול להיחשב "טרפה", עוף שנעשה פגוע ונאסר לאכילה. ישנן דעות שונות בין הרבנים. הרמ"א והנהגות מסוימות הזהירו מפגיעה בוושט. חלק מהרבנים ביקרו את השיטה, ואחרים אפשרו לפעמים הליכה תהליכית או שימוש בגרעינים רכים כדי להפחית סיכון. הרב עובדיה יוסף כתב שאין להתרגל לפיטום בגלל צער בעלי החיים ובעיות כשרות.

פיטום זה האכלה בכוח של אווזים וברווזים. עושים זאת כדי להגדיל את הכבד. כבד זה נקרא כבד שומני. כבד שומני הוא כבד מלא שומן.

פיטמו אווזים כבר במצרים לפני אלפי שנים. הרומאים והצרפתים המשיכו לשים לב למנהג זה.

לרוב מכניסים צינור קטן לגרון העוף. דוחפים מזון רב לקיבה. לפעמים האווז מקבל עד כ־2.5 ק"ג אוכל ביום. הכבד מתנפח וגדל פי כמה. זה פוגע בעוף. יש לחץ על איברים, קושי לנשום ולהלך, ופעמים רבות פציעות בוושט. חלק מהעופות גם מתו בגלל זה.

ארגוני הגנה על בעלי חיים והציבור דרשו להפסיק את הפיטום. כמה מדינות אסרו את השיטה. גם בישראל אסרו ופיטום הופסק.

בשנות ה־50 החלו לפטם אווזים בארץ. הענף גדל וייצא כבד למדינות אחרות. לאחר דיונים משפטיים הוחלט להפסיק את הפיטום. האיסור נכנס לתוקף ב־2006 והמפעלים נסגרו.

שאלו אם אפשר לאכול אווזים מפוטמים לפי ההלכה היהודית. יש דעות שונות בין הרבנים. חלק מהחכמים אמרו שאסור בגלל סכנות וכאב לעוף. אחרים ניסו למצוא פתרונות שיבטיחו שאין פגיעה חמורה.