פילוסופיה היא תחום ידע שמנסה להבין באופן שיטתי עקרונות בסיסיים ומושגים יסודיים של המציאות וההכרה האנושית. היא עתיקה מאוד ונחשבת לעתים כ"אם המדעים". הפילוסופיה חוקרת נושאים כמו ההכרה (הדרך שבה אנו מודעים ודעתנים), קיום, מציאות, נפש, היגיון (כללי הטיעון והחשיבה), מוסר, אושר, אמת, סיבתיות, ידע ושפה. הגישה הפילוסופית היא ביקורתית ושיטתית. הפילוסוף בונה טיעונים רציונליים כדי להבהיר ולבחון רעיונות.
המילה "פילוסופיה" מקורה ביוונית: Φιλοσοφία, והיא משמעותה "אהבת החוכמה".
אין הגדרה אחת מוסכמת לפילוסופיה. שאלה על מהי פילוסופיה היא בעצמה שאלה פילוסופית. נהוג לומר שהפילוסופיה מבהירה מושגים. מדענים משתמשים במושגים, והפילוסוף בודק ומבהיר אותם. דוגמה: במקום לקבל את המושג "צדק" כמובן מאליו, הפילוסוף שואל מהו צדק ומה מתכוונים בו.
פילוסופים שונים הציעו הגדרות שונות. קאנט (המאה ה־18) תיאר את תפקידה כחקר גבולות התבונה. אחרים דיברו על מיפוי עולם המושגים או על תיאור כולל של היקום. בגישה האנליטית נטען לעתים כי בעיות פילוסופיות נוצרות מפלבול במושגים, ותפקידו של הפילוסוף לתקן את המונחים.
רעיונות מרכזיים בפילוסופיה כוללים רפלקטיביות (התבוננות עצמית), אי־הסתמכות מוחלטת על ניסוי בלבד, ועיסוק בנושאים כלליים. רבות מהשאלות הפילוסופיות לא קיבלו פתרון מוסכם במשך אלפי שנים. יש וויכוחים גם על מטרת הפילוסופיה; ראסל ראה בה פעילות לשם ההנאה והחקירה, וקירקגור חשב שהיא יכולה לשפר את חיינו.
אצל כל חברה היו אנשים ששאלו שאלות על העולם. התפתחו מסורות שונות: פילוסופיה מערבית, מזרחית ואפריקנית. הפילוסופיה המערבית החלה לפני כ־2,500 שנה באזור יוון היושבת על חופי הים התיכון. היא הושפעה מרעיונות ממצרים וממסופוטמיה.
במקביל צמחו חשיבות ומסורות פילוסופיות בהודו ובסין. בהודו פותחו אסכולות כמו יוגה, סַאנכיה ובודהיזם. בסין עלה קונפוציאניזם במאה ה־4 לפני הספירה, ולו התלוו דאו (דאואיזם), מוהיזם ולגליזם. גם באפריקה התפתחו רעיונות פילוסופיים, כגון אובונטו, המדגישים קשר בין היחיד והקהילה.
סוקרטס לא היה הראשון, אבל השפעתו גדולה דרך תלמידו אפלטון. הוא לא כתב את רעיונותיו, ולכן ידיעות רבות מגיעות דרך אפלטון. סוקרטס הרחיב את הדיון לשאלות מוסריות, כמו "מהו טוב?". שיטת המחקר שלו התבססה על שאילת שאלות שמטרתן לחשוף חוסר עקביות באמונות ולחדד רעיונות. המוות שלו למען עקרונותיו הפך לדגם של עמידה על ערכים.
אסכולה פילוסופית היא קבוצה של הוגים או שיטות שיש להן רעיונות דומים. לפעמים חברי אסכולה היו תלמידים של אותו מורה או פרשנים של אותו פילוסוף. במהלך ההיסטוריה קמו זרמים ותנועות רבים.
קיימות הבדלים היסטוריים ותרבותיים בין המסורות. במאות ה־16 וה־17 המחשבה המערבית התנתקה בחלקה מהשורשים היווניים ודגלה בשימוש בהגיון הפשוט (אפריורית) במקום בהסתמכות על החישה או הדת. פילוסופים רציונליסטים בולטים היו דקארט, שפינוזה ולייבניץ.
מבחינת דגשים פילוסופיים, במערב נוצרה לעיתים הבחנה חדה בין דת ופילוסופיה, ובין אל בודד לעולם. במזרח לעיתים יש פחות הבחנה כזו; בפילוסופיות מזרחיות יש לעתים סט של רעיונות דתיים ופילוסופיים המשולבים יחד.
עוד הבדלים כוללים את ההדגשה על היחיד. במסורת המערבית נפוץ לראות את האדם כאינדיבידואל נפרד. במסורות מזרחיות נוטים לראות את הפרט כחלק בלתי נפרד מהכלל.
ניסו ליצור חיבורים בין מסורות. הגל התעניין בטאואיזם. שופנהאואר שילב רעיונות מהבודהיזם וההינדואיזם. אסכולת קיוטו שילבה תובנות פנומנולוגיות עם זן בודהיזם. יש גם מחקרים מודרניים שמנסים לחבר בין מזרח ומערב.
היו השפעות הדדיות בין פילוסופיה ומדעים. רעיונות מפיזיקה, אבולוציה ומתמטיקה שימשו השראה לדיונים פילוסופיים. משפטי האי־שלמות של גדל, תורת היחסות והתפתחות החשבון הושפעו גם מרעיונות פילוסופיים. ענף חדש נקרא "פילוסופיה ניסויית": הוא מסיק מסקנות פילוסופיות מתוך ממצאים כמותיים ומחקרים ניסוייתים.
פילוסופיה היא חקירת שאלות גדולות על החיים והעולם. השם היווני שלה פירושו "אהבת החוכמה".
המילה פירושה אהבת החוכמה.
פילוסופים שואלים שאלות כמו: מה אמת? מה טוב? מה יש בעולם? הם משתמשים בהיגיון. היגיון זו הדרך לחשוב נכון.
חלק מהשאלות אין להן תשובה אחת מוסכמת. פילוסופיה עוזרת לחשוב ברור.
פילוסופיה קיימת מאז שהאנשים הראשונים שאלו שאלות. היא נולדה לפני כ־2,500 שנה ביוון. גם בהודו ובסין צמחו רעיונות חשובים. בסין היו קונפוציוס וז'אנרים כמו דאו וזן. באפריקה יש רעיונות כמו אובונטו, שאומר שהאדם קשור לחברה.
סוקרטס היה פילוסוף יווני. הוא שאל המון שאלות כדי לעזור לאנשים לחשוב טוב יותר. הרבה ממה שאנחנו יודעים עליו הגיע דרך תלמידו אפלטון.
אסכולה היא קבוצה של פילוסופים שחושבים דומה.
יש הבדלים בין המערב למזרח. במערב מדברים הרבה על אלוהים והבדל בין אדם לעולם. במזרח לעיתים רואים את האדם כחלק מהיקום.
גם מדע והפילוסופיה משפיעים זה על זה. רעיונות במתמטיקה ובפיזיקה עוררו שאלות פילוסופיות. יש היום גם פילוסופיה ניסויית. היא בוחנת מה אנשים חושבים בעזרת מחקרים.
תגובות גולשים