"פילוסופיה עתיקה" מתייחסת למחשבה הפילוסופית שהתפתחה עד בערך שנת 600 לספירה. קרל יאספרס קרא לתקופה המרכזית של התפתחות פילוסופית אינטנסיבית בין המאה ה-7 לפני הספירה ועד המאה ה-3 לפני הספירה "עידן הציר" (תקופה שבה רעיונות פילוסופיים חשובים צמחו במקומות שונים בו־זמנית).
התפשטות הנצרות באימפריה הרומית שינתה את מפת הפילוסופיה במערב, ובמזרח התיכון התפשטות האסלאם סימנה שינוי דומה בקבוצות המסורתיות שהתקיימו שם.
קבוצת הוגים מוקדמת זו ניסתה להסביר את העולם באמצעות טבע ומושגים ראשוניים. בין ההוגים הבולטים: תאלס, אנכסימנדרוס, אנכסימנס, פיתגורס, פרמנידס, זנון, אמפדוקלס, אנכסגורס, לוקיפוס ודמוקריטוס. הם דנו בשאלות על חומר, שינוי ויחסי הסיבה וההשפעה.
חלק מהמחשבות האיראניות העתיקות שייכות לזורואסטריזם. כתבים חשובים נמצאים ב-Avesta, ובכלל זה ה-Gathas, המיוחסים לזרתוסטרה (נביא מקדים). רעיונות אלה השפיעו גם על מוסכמות חברתיות, ויש שאומרים שמסמכים כמגילת כורש משקפים ערכים קרובים להם.
המחשבה ההודית מתחילה בוודות. בוודות נשאלות שאלות על המקור של היקום ותפקיד האדם. מושגים מרכזיים הם פורושה (ישות שלפי רעיונות מסוימים עומדת בבסיס הבריאה), סדר קוסמי שנקרא rta, וחוק סיבתי שנקרא קארמה (הקשר בין מעשים ותוצאות).
התנועות השונות של סרמנה, כמו הג'ייניזם והבודהיזם, הדגישו ויתור וצניעות. הם עסקו במושגים כמו אהימסה (אי־פגיעה), קארמה (מעשים ותוצאות), ג'נאנה (ידע), סמסרה (המעגל של גלגולי נשמות) ומוקשה (שחרור מהמעגל).
בתקופה הקלאסית ההודית פותחו שש אסכולות פילוסופיות רשמיות, שהעמיקו את השאלות על מציאות, ידע ופתרון הסבל.
במשטר התרבותי של סין צמחו אסכולות רבות. תקופת "מאה האסכולות" (המאה ה-6 עד 221 לפנה"ס) הייתה זמן שבו רעיונות רבים נדונו באופן פתוח. אסכולות מרכזיות הן הקונפוציאניזם, הדאואיזם והלגליזם (גישה שמדגישה חוק וממשל נוקשה).
בשושלת חאן הקונפוציאניזם חיזק את מעמדו, ולעומת זאת הופיע גם ניאו-טאואיזם (הוגים כמו ואנג בי עסקו בשאלות של הוויה ואי-הוויה). הבודהיזם הגיע לסין בסביבות המאה הראשונה לספירה, וקיבל השפעה רבה, במיוחד בזרמי מהאיאנה ובזן.
הפילוסופיה העתיקה נחלקת לאזורים גאוגרפיים ולמסורות שונות. בכל מקום נשאלו שאלות דומות: מהו המקור של המציאות, איך צריך לחיות אדם, ואיך אפשר להשיג ידע או שחרור.
"פילוסופיה עתיקה" היא רעיונות ומחשבות ישנות עד בערך שנת 600 לספירה. לפני מאות שנים אנשים חשבו יחד על החיים והעולם.
הוגים מוקדמים קראו להם קדם-סוקרטיים. לדוגמה: תאלס, פיתגורס ודמוקריטוס. הם שאלו מהו החומר שממנו עשוי העולם.
היו כתבים דתיים ופילוסופיים בשם Avesta. זרתוסטרה (נביא ישן) מיוחס לחלק מהשירים שם. רעיונות אלה השפיעו גם על חוקי שליטים כמו כורש.
הפילוסופיה ההודית מתחילה בוודות. שם שואלים מאיפה נולדה הבריאה. יש רעיון שנקרא פורושה. זהו רעיון לישות גדולה שעומדת מאחורי העולם.
עוד רעיונות חשובים:
- קארמה: מעשים מביאים תוצאות.
- סמסרה: תיאור של גלגול נשמות.
- מוקשה: שחרור מהגלגול.
הסרמנה (קבוצות כמו בודהיזם וג'ייניזם) לימדו לא לפגוע באחרים ולהשתחרר מסבל.
בתקופת "מאה האסכולות" צמחו הרבה רעיונות. קונפוציאניזם לימד על מוסר וקשר בין אנשים. דאואיזם הדגיש חיבור לטבע. הלגליזם תמך בחוקים חזקים וממשל קשוח.
מאוחר יותר הבודהיזם הגיע לסין והשתלב שם. נוצרו גם רעיונות חדשים כמו זן (שיטה שמדגישה מדיטציה).
תגובות גולשים