פירמידה הפוכה היא מטפורה (דימוי שמשווה רעיון לצורה גאומטרית) לתיאור אופן הצגת מידע בכתבות.
במודל הזה הבסיס הרחב של הפירמידה נמצא בחלק העליון. שם שמים את המידע החיוני והמעניין ביותר. אחרי כן המידע נהיה צמצום וזרם הפרטים הופך לפחות חשוב.
יתרון מרכזי הוא שהקורא יכול להפסיק לקרוא בכל רגע ועדיין להבין את העיקר. גם העורך יכול לקצר בקלות את הכתבה על ידי חיסול החלק התחתון.
קיים גם פורמט אחר שנקרא "האנקדוטה המרמזת". שם פותחים בסיפור קצר ומושך במקום בעובדות הראשונות.
חוקרים חלוקים לגבי ראשית השיטה. יש הסבורים שהטלגרף (מכשיר ישן לשליחת הודעות מרחוק) הביא לפיתוחה. הרעיון היה לשלוח קודם את העובדות החשובות, כי שידור עלול להיתקע.
מחקר של עיתונות אמריקנית במאה ה-19 מראה שהשיטה הפכה נפוצה רק שנים אחרי הופעת הטלגרף. ייתכן שזה קרה כי הממסדים החינוכיים והחברתיים רצו דיווח עובדתי ולא פרשנות.
דוגמה מוכרת ממחישה את הפורמט: דיווח חדשותי על נפילת נשיא לינקולן בתיאטרון שם נותנים קודם מי, מתי, היכן, מה וכיצד. הפרטים הפחות חשובים ניתנים בהמשך הכתבה.
עקרון הפירמידה ההפוכה דומה לגישה הספירלית בהוראה. שם לומדים קודם את העובדות הבסיסיות, ואז חוזרים עליהן כדי לחזק את הזיכרון.
פירמידה הפוכה היא דימוי שמסביר איך לסדר מידע בכתבות. דימוי הוא השוואה פשוטה.
בראש הכתבה כותבים את החלק הכי חשוב ראשון. אחר כך כותבים פרטים נוספים בעלי חשיבות פחותה.
היתרון הוא שקורא יכול להפסיק לקרוא בכל רגע ועדיין להבין את העיקר. גם אפשר לקצר את הכתבה בקלות.
יש מי שחושבים שהטלגרף עזר להידרדרות השיטה. טלגרף הוא מכשיר ישן לשליחת הודעות מרחוק. אחרים מצאו שהשיטה התחזקה רק שנים אחרי כן, כי בתי ספר ומוסדות רצו דיווח עובדתי.
דוגמה ידועה היא הדיווח על הירי בנשיא לינקולן בתיאטרון. בפתיחה כתבו מי ומה ומתי. שאר הפרטים הופיעו בהמשך.
הפירמידה ההפוכה דומה לשיטה בבית ספר שבה מלמדים קודם את העיקר ואז חוזרים עליו שוב.
תגובות גולשים