פקעת (Tuber) היא איבר אגירה תת-קרקעי בצמחים רב-שנתיים מסוימים. איבר אגירה הוא חלק שמאחסן מזון; תת-קרקעי פירושו מתחת לאדמה. הפקעת היא למעשה פרק אחד או כמה פרקים של גבעול שהתעבו והפסיקו להכיל כלורופיל, הפיגמנט הירוק של הצמח. מהפקעת יוצאים שורשים כלפי מטה, והמשך הגבעול ועלים כלפי מעלה. בניגוד לבצל, שאוגר גם מים וגם מזון, הפקעת מאוחסנת בעיקר כמזון בלבד. ריכוז גבוה של מזון בפקעת מושך בעלי-חיים, ולכן רבות מהן נטרפות או נחפרות; בשטחים טבעיים רואים לעיתים סימני חפירה כאלה. כדי להגן על עצמן, צמחים מסוימים מייצרים רעלנים בתוך הפקעת. יש סוגים שונים של התעבות: למשל בטטה היא דוגמה להתעבות של קנה-שורש, כלומר שורש שהתעבה לאגירת מזון.
פקעת היא חלק של צמח שמתחת לאדמה. זה למעשה קטע של גבעול שהתעבה ושמר בו מזון. כלורופיל הוא הצבע הירוק שנעלם מהפקעת. מהפקעת יוצאים שורשים למטה וגבעול ועלים למעלה. בצל שומר גם מים, אבל פקעת שומרת רק מזון. חיות אוהבות לאכול פקעות ולכן חופרות אותן. חלק מהצמחים מייצרים רעלים בתוך הפקעת כדי להגן על עצמם. בטטה היא דוגמה שבה ההתעבות היא של קנה-שורש, כלומר שורש שעבה כדי לאחסן מזון.
תגובות גולשים