פרידריך ולר (31.7.1800, 23.9.1882) היה כימאי גרמני ונחשב לאחד מאבות הכימיה האורגנית.
ולר נולד ליד פרנקפורט. למד רפואה בהיידלברג וסיים ב-1823, אך עבר לכימיה בהשפעת מורו לאופולד גמלין. השתלמות במעבדה של יונס יעקב ברצליוס בסטוקהולם חיזקה את ידיעותיו. במהלך חייו שמר על קשר הדוק מקצועי עם ברצליוס.
ב-1828 חימם ולר אמוניום ציאנט וקיבל שתנן. שתנן (תרכובת אורגנית שמצויה בשתן) הוכן כאן ממרכיבים אנאורגניים. המעשה הזה הפריך את תאוריית הויטליזם, שלפיה יש צורך בכוח חיוני מיוחד כדי ליצור חומרים אורגניים.
ולר הראה גם דוגמה ראשונה לאיזומריה, שינויים בסדר האטומים שנותנים חומרים שונים, אך עם אותו משקל. תגלית זו שינתה את ההבנה של מה עושה חומר להיות שונה בתכונותיו.
בשיתוף יוסטוס פון ליביג חקר ולר חומצות ותרכובות חשובות. עם ליביג גילה מבנה החומצה הבנזואית וייצר ביחד בנזאלדהיד. במחקריהם גובשה גם דוקטרינת הרדיקלים, הרעיון שקבוצות אטומים יכולות לפעול כיחידה בתוך מולקולה.
ולר עבד גם בכימיה אנאורגנית. ב-1827 הצליח לבודד אלומיניום (המתכת) מחומרים אחרים. הוא תרם לבידוד יסודות נוספים, פיתח שיטות להפקת ניקל ובחן מטאוריטים. הוא גילה גם צורות גבישיות בבורון והפיק קרביד סידן.
לולר פרסם ספרי לימוד ומאמרים רבים, והשפעתו ניכרת בתולדות הכימיה. עבודותיו על סינתזת שתנן, איזומריה ומושגי הרדיקלים עזרו להפוך את הכימיה למדע הנחקר במעבדה ולבסס שיטות מודרניות.
פרידריך ולר (1800, 1882) היה כימאי גרמני חשוב.
נולד ליד פרנקפורט. למד רפואה ואז עבר ללמוד כימיה. עבד עם מדענים ידועים כמו ברצליוס.
ב-1828 הכין ולר שתנן. שתנן (חומר אורגני שנמצא בשתן) נוצר במקום מחומרים לא־חיים. זה הראה שלא צריך כוח מיוחד כדי להכין חומרים חיים.
ולר הראה גם שאותו הרכב אטומים יכול ליצור חומרים שונים. זאת נקראת איזומריה (אותו חיבור בצורות שונות).
עם מדען אחר, ליביג, מצא ולר מבנים חשובים ושלל תרכובות כמו בנזאלדהיד.
ולר מצא דרך לייצר אלומיניום, והקים שיטות להפקת ניקל. הוא בדק אבני מטאוריטים ומצא בהן חומרים אורגניים.
ולר כתב ספרים ומאמרים רבים. עבודותיו שינו את הדרך שבה חוקרים כימיה במעבדה.
תגובות גולשים