פשעים נגד האנושות הם מעשים חמורים שמתבצעים כחלק ממתקפה רחבת היקף נגד אזרחים.
אלה לא חייבים לקרות בזמן מלחמה; הם יכולים לקרות גם בתקופת שלום. ההפרדה מפשעי מלחמה היא בכך שפשעים אלה מכוונים נגד אוכלוסייה אזרחית, כולל אזרחים של המדינה עצמה או זרים.
אין להם הגבלת זמן להעמדה לדין, ובמקרים מסוימים ניתן להעמיד לדין בכל מקום באמצעות "סמכות שיפוט אוניברסלית" (כלומר מדינות יכולות לתבוע את האשמים גם אם הפשעים בוצעו במקום אחר).
סעיף 7 של אמנת רומא (אמנה בינלאומית) מונה מספר מעשים שנחשבים פשעים נגד האנושות. בקצרה אלה כוללים:
- רצח.
- השמדה (חיסול מסודר של קבוצה).
- שעבוד או עבדות (הסרת חופש אדם ועבודה בכפייה).
- גלייה או העברה כפויה של אוכלוסייה (כפייה לעזוב אזור).
- כליאה או שלילת חירות קשה שנוגדת את כללי המשפט הבינלאומי.
- עינויים (גרימת סבל כעונש או למטרות חקירה).
- אלימות מינית חמורה, כמו אונס או שעבוד מיני.
- רדיפה של קבוצה על רקע פוליטי, גזעי, אתני, דתי או מגדרי.
- העלמה כפויה של אנשים (היעלמות בכפייה).
- פשע האפרטהייד (הפרדה מדינית או חברתית שיטתית).
- מעשים בלתי אנושיים אחרים שמטרתם לגרום לסבל רב או לפגיעה קשה בבריאות הנפשית או הפיזית.
(כל מונח מקצועי הוסבר בקצרה ליד הופעתו.)
המושג הופיע לראשונה בדבריו של נשיא ארה"ב בנג'מין הריסון ב-1889, בהקשר של סחר בעבדים.
במכתב שכתב ג'ורג' וושינגטון ויליאמס ליאנופולד השני תוארו זוועות בקונגו כ"פשעים נגד האנושות".
בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה ניסו ועדות בינלאומיות להגדיר את המונח, אך ההגדרה הרשמית הופיעה במשפטי נירנברג ב-1945. שם נקבעה גם האפשרות להעמיד אנשים לדין על מעשים נגד אזרחים.
מאז נירנברג פעלו מספר בתי דין בין-לאומיים ומקומיים להעמיד נאשמים לדין בפשעים נגד האנושות.
בית הדין ליוגוסלביה לשעבר מצא אשם את ראטקו מלאדיץ' ואת רדובאן קאראג'יץ' בפשעים אלה.
בית הדין לרואנדה הרשיע את ראש ממשלת רואנדה לשעבר ז'אן קמבנדה. גם פאולין ניירמסוהוקו הורשעה, והיא האישה הראשונה שהורשעה ברצח עם ואונס כפשע נגד האנושות.
הבית הדין לסיירה לאון דן בין היתר את צ'ארלס טיילור, שרדון ליבריה לשעבר, וגזר עליו עונש חמור.
הלשכות המיוחדות לקמבודיה (ECCC) הרשיעו כמה מנהיגים של המשטר הקמר רוז', כולל קאנג קק לאו, נון צ'י וקיו סאמפן.
בארגנטינה, ב-2017, נדונו עשרות קצינים בחשד לפשעים נגד האנושות בתקופת המשטר הצבאי.
לא כל ההליכים זהים, אבל הרעיון המרכזי נשאר: פשעים נגד האנושות הם מעשים שיטתיים כנגד אזרחים, והקהילה הבינלאומית מחפשת דרכים לעצור ולהעניש אותם.
פשעים נגד האנושות הם מעשים רעים מאוד שמכוונים נגד אנשים רגילים.
הם קורים כחלק ממתקפה רחבה על אזרחים, ולא חייבים לקרות רק בזמן מלחמה.
אין זמן שמגביל את ההעמדה לדין של העושים את העבירות האלה.
- רצח, הרג של אנשים.
- שעבוד או עבדות, כפייה לעבוד ללא חופש.
- גלייה או העברה כפויה, כופים על אנשים לעזוב את בתיהם.
- עינויים, הכאת אנשים או גרימת סבל בכוונה.
- אלימות מינית, פגיעה מינית קשה באנשים.
- רדיפה של קבוצה, לפגוע בקבוצה בגלל דת, גזע או דעה.
- העלמה כפויה, אנשים שהוחסרו בכוח ונעלמו.
(המילים הקשות הוסברו מיד.)
המושג הופיע כבר בסוף המאה ה-19, כשדוברו על סחר בעבדים.
ההגדרה המפורשת נוצרה אחרי מלחמת העולם השנייה, במשפטי נירנברג.
בבתי דין בין-לאומיים רבים הורשעו אנשים שעשו פשעים כאלה.
למשל, אחרי רצח העם ברואנדה הורשעו מנהיגים שפגעו באזרחים.
גם מנהיגי החמר רוז' בקמבודיה ובעלי نفوذ אחרים הועמדו לדין.
במקרים אחרים הועמדו קצינים במדינות כמו ארגנטינה לדין על מעשים נגד אזרחים.
המטרה היא לשמור על זכויות האדם ולעצור אנשים שעושים מעשים שיטתיים ונוראים נגד אזרחים.
תגובות גולשים