צבע מאכל

יש מחקרים שנבדקו אם צבע מאכל משפיע על ילדים. בסמיות כפולה גם החוקרים וגם הילדים לא ידעו מי קיבל מה.

צבע מאכל הוא חומר שמוסיפים לאוכל כדי לשנות את צבעו. זה לא אוכל. משתמשים בו בגלידות, סוכריות ובבצק סוכר.

אנשים דאגו שאפשר שיהיו נזקים מצבעים מסוימים. לכן חברות לפעמים כותבות על האריזה "ללא צבעי מאכל".
חלק מהצבעים מיוצרים מנפט (נוזל בעברית שגם ממנו עושים דלק). צבעים כאלה מוגבלים או אסורים במוצרים כמו משקאות קלים וחטיפים. חייבים לכתוב על האריזה אם יש צבע כזה.

יש צבעים טבעיים שמופקים מצמחים או מסוכר. דוגמאות: קרמל (עשוי מסוכר), אנאטו (צמח), פפריקה, אבקת סלק וכורכום. צבעים טבעיים בדרך כלל נחשבים בטוחים יותר.

רוב הצבעים מגיעים מצמחים ולכן מותר לאכול אותם לפי כשרות. יש צבעים שמגיעים מחרקים או מלבעלי חיים. צבעים כאלה עלולים להיות אסורים לאוכלים השומרים כשרות.

תוספי מזון וצבעים מסומנים בקוד שמתחיל ב־E. הקודים בין E100 ל־E199 הם לצבעים.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!