עקרון הצדק המתקן (Corrective Justice) שייך לתחום האתיקה. אתיקה היא חקר מה נכון ומה ראוי.
אריסטו הגדיר את הרעיון כמצב של שוויון בין שני "מקטעים"; כשהמזיק מרוויח והניזוק מפסיד, השופט צריך להחזיר את הרווח לניזוק.
הצדק המתקן בולט במיוחד בדיני הנזיקין. הוא מתמקד בקשר בין המזיק לניזוק בלבד, ולא בשיקולים חברתיים-כלכליים כלליים.
גישה זו רואה את העניין כתוֹקֵף בדיעבד: יש לתקן עוול שנעשה בעבר ולא להעריך תועלות עתידיות.
מושג הצדק המתקן אינו אחיד. חוקרים שונים מציעים פירושים שונים, ולכן קשה לדבר על תאוריה אחת מקובלת.
ג'ולס קולמן טוען שהצדק המתקן צריך להיחשב כמסגרת רעיונית כללית, ולא כתאוריה עם תשובה אחידה.
קולמן מבחין בין אובייקטיביזם חזק, אובייקטיביזם חלש וסובייקטיביזם. אובייקטיביזם חלש אומר שהמושג מושפע מערכי חברה ותרבות.
לכן לדעתו של קולמן, תוכנו של הצדק המתקן משתנה ממקום למקום.
קולמן מזהה שלושה מרכיבים שנמצאים בכל תיאורטיזציה של הצדק המתקן: הגורם האנושי (שחקן אנושי שפוגע), חובת התיקון (דרישה להשיב את המצב לקדמותו), וההתאמה ההדדית (קשר בין מזיק לניזוק).
הוא מדגיש שהמסגרת צריכה להיות "פרה-פוליטית" (שאינה נקבעת על ידי פוליטיקה) ו"נון-אינסטרומנטלית" (שאינה שואלת רק מה יעיל מבחינה תועלתנית).
קולמן מקבל שיש מקום לשונות בתוך המסגרת, אך מגביל כניסת שיקולים חיצוניים למערכת היחסים הבין-אישית.
וויינריב נשען על אריסטו ומדגיש את רעיון ההתאמה (Correlativity).
מטרת ההלכה היא להחזיר לניזוק בדיוק את מה שהופר מרשותו או מזכויותיו.
בעיני ויינריב, חבות (Liability, אחריות משפטית) מושרשת בזכויות: אם נפרעה זכותו של תובע, נתבע חייב לתקן.
גישה זו מדגישה עקביות במערכת חבות נזיקית ומגבילה צידוקים שאינם קשורים ישירות להתאמה בין הצדדים.
פלטשר מציע עיקרון ההדדיות (Reciprocity). אם הסיכון שיצר המזיק אינו הדדי, כלומר הניזוק לא חשף את המזיק לסיכון כזה, יחול כלל של אחריות חמורה (strict liability).
אם הסיכון הדדי, יפעל משטר רשלנות (negligence, התנהגות לא זהירה) שבוחן את המעשה ביחס לנורמה הסבירה.
פלטשר מקבל פטורים ממצבים חריגים שבהם אין אשמה אך שולל שימוש רחב בשיקולי תועלת כצידוק לחבות.
בישראל יש פסיקות שמזכירות את הצדק המתקן, אך הן אינן המגמה השלטת.
פסק הדין אתא נ' שוורץ הוא דוגמה בולטת: שוורץ התלונן על רעש מפעל, ובית המשפט העליון העדיף להגן על איכות חייו של השכן.
לעומת זאת, בפסיקה אחרת שיקולים כלכליים הוכנסו לשיקול השיפוטי, והצדק המתקן לא תמיד מנצח.
גם בחו"ל נמצאים מקרים שמושפעי דעתם מרעיונות הצדק המתקן.
במקרים כמו Boomer v. Atlantic Cement ובמקרים של תביעות רפואיות (McFarlane) נראו החלטות שמשקללות בין תיקון העוול לבין העקרונות הכלכליים של פיזור נזק.
מבקרים טוענים שהקונספט קשה ליישום. סוזן רנדל טוענת שהאמת מידה של רשלנות (הנורמה הסבירה) סותרת את רוח הצדק המתקן.
כמו כן, בפועל שיקולים כלכליים נוטים להכריע, ולעתים הצדק המתקן נשאר רעיון תאורטי.
מבקרים אחרים מציעים שהצדק המתקן יכול להתרכך ולהשתלב בגישות מעשיות יותר.
הצדק המתקן נותר מסגרת רעיונית חזקה. הוא מדגיש תיקון יחסי בין מזיק לניזוק, שמקורו ברעיון האריסטוטלי של שוויון.
עם זאת, פערים בין תיאוריות שונות והשפעת שיקולים כלכליים מקשים על שליטתו במערכת המשפטית המודרנית.
צדק מתקן הוא רעיון באתיקה. אתיקה היא חקר מה טוב ומה ראוי.
אריסטו אמר שאם מישהו גרם נזק, יש להחזיר למי שנפגע את מה שאיבד.
כך השוויון בין שני אנשים חוזר.
חוקרים מפרשים את הרעיון אחרת. אבל כולם מסכימים שהוא עוסק בתיקון נזק בין שני אנשים.
בישראל היה מקרה שבו שכן ראה רעש ממפעל והפריע לו להישאר בבית בשקט.
השופט העדיף לתת לשכן שלו שקט על פני המשך העבודה של המפעל.
בחו"ל היו מקרים דומים. לפעמים בתי המשפט קובעים להחזיר פיצוי, ולפעמים שוקלים גם כמה יקר לסגור מפעל.
מבקרים אומרים שקשה ליישם את הרעיון תמיד.
לפעמים שיקולים של כסף או תועלת משפיעים על ההחלטות.
בסך הכל, צדק מתקן אומר: כשמישהו פגע בך, יש לתקן את העוול.
תגובות גולשים