ציסטאין

ציסטאין (Cysteine) היא אחת מ־20 חומצות האמינו. חומצות אמינו הן אבני בניין של חלבונים.

יחד עם מתיונין, ציסטאין מכילה אטום גופרית. השייר שלה מורכב מקבוצת מתילן (CH2) ושייר סולפהידריל (-SH). סולפהידריל היא קבוצה כימית שמכילה גופרית ומימן.

קבוצת ה‑SH נוטה להתחמצן. כששתי קבוצות כאלה מאבידות מימן, הן יכולות לקשור זו את זו ויוצרות קשר דיסולפידי. קשר דיסולפידי הוא קשר כימי בין שתי קבוצות סולפהידריל. קשרים אלה חשובים לייצוב המבנה התלת־ממדי של חלבונים.

שתי יחידות ציסטאין שמחוברות בקשר דיסולפידי יוצרות את הציסטין (Cystine).

הגוף מסנתז ציסטאין ממתיונין ומסרין. ציסטאין נחוצה לתהליכים שונים, במיוחד לייצור קרטין. קרטין הוא חלבון חשוב לשיער, לעור ולציפורניים.

קיימת נגזרת שבה גופרית מוחלפת בסלניום. סלנוציסטאין (Sec, סימון קצר U) נמצאת רק בכמה חלבונים. סליםוציסטאין ושאר סלנוחלבונים עוזרים בתיקון נזקים לתאים ובהגנה מפני חמצון, קרינה וזיהומים. צריכת סלניום במזון חשובה כדי שיהיו סלנוציסטאין וסלנוחלבונים בתפקוד תקין.

ציסטאין היא אחת מ־20 חומצות אמינו. חומצות אמינו הן בלוקים שבונים חלבונים.

בציסטאין יש גופרית. זה חלק כימי שמייחד אותה. לחומר יש זנב קטן בשם קבוצת סולפהידריל (-SH). זו קבוצת גופרית ומימן.

שתי קבוצות -SH יכולות להתחבר זו לזו. כשהן מתחברות נוצר קשר דיסולפידי. קשר זה מחזק את צורת החלבון.

כששתי ציסטאינים מתחברות הן יוצרות ציסטין.

הגוף מייצר ציסטאין ממתיונין ומסרין. ציסטאין חשובה ליצירת קרטין. קרטין בונה שיער, עור וציפורניים.

יש צורה של ציסטאין שבה הגופרית מוחלפת בסלניום. קוראים לה סלנוציסטאין. היא נמצאת בכמה חלבונים מיוחדים. סלנוציסטאין עוזרת לתקן נזק ולהגן על התאים. לכן חשוב לאכול מזון עם סלניום.