קורוב

קורוב (פולנית: Kurów, יידיש: קאראוו/קאריב) הוא כפר בדרום-מזרח פולין עם כ-2,811 תושבים. הוא שוכן על גדות נהר קורובקה, בין פולאבי ולובלין, ומשמש כבירת גמינה (גמינה, יחידה מנהלית מקומית) בפרובינציית לובלין. בכפר יש כנסייה מתקופת הרנסאנס ששופצה ב-1692 ובה פסלים. הגנרל וויצ'ך ירוזלסקי נולד בקורוב.

בין 1431 ל-1442 קיבל המקום זכויות עיר לפי חוק מגדבורג (חוקי ערים גרמניים). כעיר פרטית הוא הפך למרכז סחר במזון, ופעלו בו תעשיות פרווה ועורות. במאה ה-16 התפתחה בו קהילה קלוויניסטית (קלוויניזם, ענף פרוטסטנטי בנצרות), ורבים מהרכיבים המקומיים עברו לאריאניזם (תאוריה נוצרית שהשתייכה לדעות דתיות שונות אז).

לאחר מכן ההיסטוריה המקומית הלכה לפי גורל האזור: ב-1795 סופח לאוסטריה, ב-1809 נכלל בדוכסות ורשה, וב-1815 בפולין הקונגרסאית. בפברואר 1831, במהלך מרד נובמבר, כוחות פולנים בפיקוד יוזף דוורניצקי ניהלו קרב שהביא להכנעת יחידות רוסיות בקרבת קורוב. ב-1870 נלקחו מזכויות העיר אחרי מרד ינואר. קורוב חזרה להיות חלק מפולין העצמאית מאז 1918.

בתחילת מלחמת העולם השנייה הופצץ הכפר על ידי הלופטוופה ב-9 בספטמבר 1939. בין המטרות שהושמדו היה בית חולים אזרחי שסומן בצלבים אדומים.

יהודים התיישבו בקורוב במאה ה-16. בתחילת המאה ה-17 בנו בית כנסת וקדשו בית עלמין. בהתקפות של אמצע המאה ה-17 (גזירות ת"ח ות"ט) נפגעה הקהילה קשה. בסוף המאה ה-18 היא התאוששה, ובמאה ה-19 גדלה משמעותית.

היישוב הפך למרכז חסידי אזורי, ופעלו בו רבנים בולטים כמו רבי שמואל ורבי נח מקארוב. בין שתי המלחמות חיו בקורוב כ-2,200 יהודים, שהיוו חלק גדול מתושביו. פעלו בו תנועות פוליטיות יהודיות ובתי ספר מרשתות כמו בית יעקב, יבנה ותרבות.

בתחילת המלחמה נמלטו כ-200 משפחות יהודיות. עם כניסת הגרמנים ב-15 בספטמבר 1939 החלו החרמות וריכוזים לעבודה כפויה. הסגרות והמכות נמשכו עם הגעת אנשי ה-SS וביצוע רציחות מקומיות.

בחודש פברואר 1942 רוכזו היהודים בגטו שבו שררו רעב ומגפות. ב-8 באפריל 1942 חוסל הגטו; הגרמנים ואוקראינים צעדו את התושבים לגטו קונסקובולה, ורצחו כעשרים אנשים בדרך. כעבור כחודש רובם נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור. בהמשך ערכו הגרמנים מצוד אחרי מסתתרים והוציאו להורג 27 יהודים שנמצאו. כ-30 יהודים ממחנה עבודה מקומי נרצחו ב-10 בנובמבר 1942. חלק מהיהודים שנמלטו ליערות הצטרפו לפרטיזנים.

קורוב הוא כפר קטן בדרום-מזרח פולין. יש בו כ-2,811 תושבים. הכפר עומד על נהר קורובקה, בין פולאבי ולובלין. קורוב הוא מרכז מנהלי מקומי שנקרא גמינה. יש בכפר כנסייה ישנה מהתקופה הרנסאנסית. שם נולד הגנרל וויצ'ך ירוזלסקי.

לפני מאות שנים קיבל קורוב זכויות עיר. הוא הפך למרכז סחר במזון. פעלו בו מפעלי פרווה ועורות. במאה ה-16 התיישבו בו אנשים שהיו קלוויניסטים, זרם בנצרות.

במאה ה-19 השתנה השלטון באזור מספר פעמים. ב-1831 התרחשה בקרבת המקום תבוסה לצבא הרוסי שנלחם נגד המורדים הפולנים. ב-1870 נלקחו זכויות העיר. ב-1918 קורוב חזר להיות חלק מפולין.

יהודים התיישבו בקורוב במאה ה-16. הם בנו בית כנסת ובית עלמין. הקהילה נפגעה בהתקפות במאה ה-17, אך התאוששה מאוחר יותר. במאה ה-19 גדלה והייתה מרכז חסידי. בין שתי המלחמות גרו בכפר כ-2,200 יהודים. היו בו בתי ספר יהודיים.

בתחילת מלחמת העולם השנייה רבים ברחו. ב-15 בספטמבר 1939 נכנסו הגרמנים לכפר. היה כיסוי רכוש וכפייה לעבודות. בפברואר 1942 הקימו גטו. ב-8 באפריל 1942 גירשו את התושבים לגטו אחר ומשם שולחו למחנה סוביבור. חלק מהיהודים הצליחו להסתתר ולהצטרף לפרטיזנים ביערות.